Bikkūrē hā-'ittīm · 1826-01-01 · 1826 - תקפ״ז · p. [Seite 188]

(187) *e אשר על נן אין ראוי לנעל הלשון המוקד אחר מדת כמלות פיסי ס נשל דגליו לנלתי נקש שלש מלה אחת ני אס נשדשים איול׳ם הקלוגים אליה נמנטא עד שתהיה התדמות הענף אל שלשו גלויה וניכרת; ני גס פעמים רנות יהיה מדאה הנן שונה ומתחלף מאל ממדאס אויר ואמו יולדיו ולא קלה היא מועלת האזהרה הזאת ׳ ולא קלים המה המוקשים אשל יפול נהם אשר לא יאנה נדוניה הלוך נמה וכמה מלות ממלות לשון הקדש נעלם על היום עצם הוראתן׳ מילאת המדקדקים/ אשל ייראו לנפשותס אס יפלשו גזלת המלות נחלוף ויתור וחסרון אותיות! הפעל _7p שרשו רגל לפי ■הדקדוק, ואין שלשו רע גלה; ואולם לשון מרגל תודה נאמת גלוי הלע, נאשר נתנתי אליך יריד« גאגדתי הלאשונה/ ועל פי דלגי יתנאלו עניניס נתולה אשד יקשו עלינו מאל אס לא,נוציא המלה ני אס משרש רגל• DVW הוא משלש ערם לפי הדקדוק׳ והנה אין לו עגין נלל עס לשון ערמה אשל משרשו« אבל המדקדקים יאמרו ני הוא ענין נפני עצמו > ועצם הודאתו על העלר הלנושיס י והנה.מזה נמשך ני הדיר כנתוב באבותינו הראשונים ותפקחנה עיני שניכם וידעו ני עירמיסהס, קו! מכאיב וסלון ממאיר היה נעיני המפרשים כלם, כי איך תהיה פקיחת עיני אדט סנה לידיעתו היותו ערום? וגס העור יודע אס עייוס הוא <*ם לבוש ואולם אס נפקח עינינו להביט נגזרת המלות. אז מע מ עירומים היינו עד הנה מידיעת מלת ^רום * שיש המלה הזאת איננו ערם, ני ערה הוא ערה שרש מונח להודות על גלו* הדנר אשל דרנו להיות מניסה, וממנו שם מערה ני קר3 האדן אשד דיני להיות סתום ונעלם מעיני נל מי הוא פתוח וגלוי נמעמת ־ ישעיה. <הכבאד על מפלת מצרים " אמל דרך משל ני היאור המשקה אותה יחד« ייינש, ני אדן מצדים אשד איננה צלינה למעל׳ לא תנא עליה רעה נלעת דוסלון עליית היאורנזמנה ושם אמל עלות על יאור על סי יאור ינל מזדע יאור יינש נדף ואיננו, הטעם" לא זו בלבל ני לא יעלה היאור "שקה את כל אדמת מצליס, ני גס סנינותיו ועל גדותיו יהיה חולנ: עלית על יאור על פי יאורי. גם אצל הנהי על יד היאור " האדמה אשר ה'תה דרגה להיות תנוסה בכל מיני דשא זרעים ונטעים תהיה מגולה; גינל זרע אסר יזרע אצל היאור ייגש נדף מאין מים• וכן מלי עלו על ^איד נה׳ ני זה משפט היסוד להיות מנוסה ונסתרו ונן חומות 3נל 0יחןה ערער תתעלעד ׳ יגלו יסודותיה אשד היו מנוסים: והמליצה כזאת