Bikkūrē hā-'ittīm · 1826-01-01 · 1826 - תקפ״ז · p. [Seite 183]

»י («8!) 9t וחזיונות -יוליד, ונאשל יי03 להתאמן להעמיק עצה ולהגדיל מושיה, גן ידנה להתרחק מקו האמת אשד יבקש לקרב אליה* ואולם החוש גם הואי אס לבדו ילך למסעיו׳ ולהתלוות אל הפנל לא יאבה, יצירתי הנפלאה לא תעמוד לו להניד האמת, עיניס לו ולא יראה, אזנים לו ולא ישמע• לך נא דאה את שלום אחיך ביום אסון, בנפול עליו פתאום מחלה כבדה׳ והונח במכאוב על משננו, ומרב המלאך המשחית מעופפת על פניו; לך נא ודרוש מאתו: את מי אעלה לך? ומי תבחר ותקרב לרפא מחלתך V האקרא לך את פועה הזקנה, בת ששים ושבע שנה׳ אשר ידעה שלשת אלפים משל׳ והיא מרפאה כל נגע ונל מחלה בשלש וארבע מרקחות, והיא לא תיגע נדפק, ולא תביט בשתן, ולא דאתה ספד רפואות מימיה, ולא למדה ממנמת הנתוח ני אם נתוח התרנגולים? או אביא אליך רפאל הבחור ב? חמש ועשרים שנה, אשר יצא מבית המדלש זה שנתים ימים מונתדבנתל חכמת הרפואה, ובנתר שם טוב ההולך לעניו? ועתה את מי ינחר המולה, ואת מי ינחרו קרוביו ומיודעיו? הלא ימהרו לקרוא הרופא הבחור, וגרש יגלשו את האשה הזקנה, אם מאלים תנא לעוז עצה וללקוח מלקחת• ול0ה זה? אם לא ני הנסיון והחוש עלי שקד המה, אס לא תהיה יל השנל אתם׳ לדמות דבל לדבר׳ להבדיל דבל מדבר, ולהבין לבד ממוך לבר והנה נא נמקלה חנמת הרפואה נןמקלה חכמת הלשונות• איש איש מעם הארז מדבר כלשון עמו׳ נפי אפר למד אותה מאמו, אך שדש המלות וגזלתן נעלמה ממנו ׳ וגס פעמים לבות יקדה לו לזבד דבי pn למקומו ומון לזמנו, והיה לשחוק; ואולם גבר חנם ידע כל מל® ומלה בשרשה, יכיר את המלות הנגזרות ממלות אחדות אשל בלשונו > והנגזרות ממלות אשל בלשונות אחרות, וכל דבל מדבריו עלמקומו יבא בשלום, כל דורשי ספל יודעים נמה יגיעות יגעו סכמי העמיס איש ללשונו ׳ ונמה ספרים גדולים ונכבדים נתבו לבדד וללבן מוצא המלות וגזותן ואס חקירת גזרת המלות טובה וממוייגת בשאר לשונות אשר המה חיים על הנה, והוראת נל מלה ממלותיהן תוולע אלינו על נקלה מפי העם אשר ידבדו בה; מה נאמד בלשוננו בלשון הקדש, אשר זה לא מאם ולא אלף שנים חדלה מהעלות על שפת לשון, ולא ימצאוה נל מבקשים ני אם בספלים ממי מספל אשר נשארו בה, הנם ארבעה ועשרים ספי* הקדש? הלא עשל ידות מנל לשונות הגויס מצטרך לידיעת הלשון הזא* חקירת