Bikkūrē hā-'ittīm · 1826-01-01 · 1826 - תקפ״ז · p. [Seite 184]

( 183 ) 04 יזקידת גזרת החלות י אשד על נן הלא זאת הימה מחלת העמדה אשל ענדו 3ה החכמים הראשונים אשר החלו להוציא לשון הקדש מאפלהלאורה, אחדי אשד נשכחו משפטיה ונעלמו דרכיה נמחשן־ הגלות, לנרד ננל מלס ומלה אותיות השורש מאותיות השמוש, ולנהוג מערכי לשון כחלקים לש רשים לקנן את הקרוניס ולהגדיל נין הרחוקים ׳ ונאספו שמה כל עדרי המלות אשל משרש אמד יצאו, להיות אש ה מעידה על אחותה ׳ וילמד סתום מן המפורש* לכה התועלת אשר הונבילרכו ספדי השדשים, נשומס לנגד עינינו לאחדים כל המלות אשר שדש אמד להכה; ואולם (ני זה מקדה דוג פעולות כאדם, טונות מצד ורעות מצד) גס נזק והפסד עצום נמשןמהס לחכמת לשון הקדש• אחרי אשר החלו משפטי חכמת הדקדוק להגלות, ונודעו דרכי הגזרות׳ השלמים הנמים החסדים והנפולים למיניהם, הגבילו המדקדקים נל שרש ושרש סני3 לאמר 3ל יתעדנ שדש נדעהו השונה ממנו; ומן אז והלאה, כפי אשד נשמרו נלשונס מהחליף גזרה נגזלה נמליצותס ונשידיהס, כן ידאו נחקידת גזלת המלות לדעת הוראתן ׳ לבקש מקור מלה נמלה' אחרת אשר איננה משלשה ותהי היראה הזאת מסך מגליל פעמים לנות ניניהם ונין האמת י כללי הדקדוק אשד מצאו המדקדקים נחנמתס ונחריצותס, הנה טונים המה כהיום הזה וגם נימי הנניאיס נעלי ספלי הקדש, אחרי אשר הועמדה הלשון על מנוכה, ואחד׳ אשי הונאת אל שלמותה; ואולם לא טוזניס ולא נכונים המה נדאשית התילד הלשון, נימים ההם אשר לא היו לה כללים כלל והיא הולכת ומשתלמת; ני לכל דנר עת ללדת ועת לעמוד, והמקים אשר מקק היוצר לעונר ננטן המלאה, אינם מחקים אשי מקק לו אמרי צאתו מלחם אמו* קשח היה הדנר וכבד על הקדמונים מיסד הלשונות ליסד על כל דני חדש מלה חדשה, כי ראו ני יננד הדנר מאד על זנדון ההמון/ והמלות המחודשות תשכחנה, על כן אמרי אשר חדשו ננר מלות ממלות שונות / להורות על העניניס הנודעים וסמצוים יותר, אם היה מתגלה אליהם ענין מלש לא היו מימדים לו שס מחודש נעצם, אך יגזרו לו מאחת המלות המחודשות מלפנים, שם אסל אשד יאות לו והנה נגזדס השמות האלה הנגזרים ממלות אחרות לא היו שומרים כלל כללי הדקדוק אשי לא היו ולא נודעו עדיין, ולא הימה יצירת המלות ההנה ני אס לפי המקלה הע לה על לוחם והנה עם היות ני הימה לשון הקדש מוטנעת נאלם הראשון מאת יוצלו מתחלת יצירתו, נשאי נעלי ח״ם אשר שפתם אתם