Bikkūrē hā-'ittīm · 1826-01-01 · 1826 - תקפ״ז · p. [Seite 181]

SH ( 130 ) «§5 טונה למה׳ ולקח מהם קללה׳ היא כעיר חפקד, ומולה לא נ«גא לשפתיו/ ולא נמצא נשים יפות׳ ודגים נאלה אשל נתחניטונהס המדקדקים י ועל אי ללננו נלס ננוניס וישלים׳ אין 3הס נפתל ועקש׳ ני הפעלים הסתמייס האלה הס נאמת פעליס יוצאים, אף אס הס נצודתס מקגלי הפעולה׳ על נן הפעל 3א תמיד בלשון זנל וי לשון יחיל, ני הוא חוזל לנושא שלא נזנל ׳ והוא הנזכר בלשון אשננז וצדפות 3מלןת (an״׳ «C°n וגזה לשון הקזש מתלחקת ממנהג לשון לומי ואיטלקי• ועל פי הלנליס האלה יתנאר לנו אח{ מן הנתונים הקשים נדקדיא, והוא מה שנתו3 אשל עין 3עין נלאה אתה ה׳/ והמדקדקיםאומלים ני 3א נראה אתה 3מקוס נלאית, והנה אפילו לדנדיהס העקל ווסל ני לא ידענו למי היה נלאה/ מלנד ני חלילה חלילה שיהיה האל נלאה עי? 3עין והנה לפי שמתי המלה על משפטה׳ והיא לשון ע3ל לנסתל׳ והוא תעל סתמי, ותלגומו (vü ב ״0’C1 ומלות עומד עליהם חוזלות גס אל אתה ה׳ גם אל ועככך, והטעם הנה לאו נל נשל יחלו נ׳ אמה ה׳ עומל עליהם (להגין צעדם ולהצילם מכל. נזק) ׳ וגס עננך עומד עליהם וכל זה נלאה עין 3עין ומה שלא ננת3 נראה אותך ה׳ הוא דוגמת מה שנתיב מלוע לחיתי המה חתיס נסוגים אחור׳ ואין נתו3 מדוע ראיתי אותם, והטעס ני נשניהס חסלה מלת כי, לאיתי ניהמהחתים/ נלאה ני אתה ה'; וזה אמנס לכוונה גדולה ׳ שאס היה נתו3 נלאה אותך ה׳ היה נמשמע שראוהו נלאיית העין ממש ׳ א3ל עכשו משמע לא שראו אותי אלא שלאו שהוא עומד עליהם׳ ראו נעיניהס שהוא מגן 3עדס/ נלי שיראו אותו• ועתה ידידי לולא ידעתיו׳ נמעט שהייתי אומר אליך נמקום הזה: ודוק, או והוא פלא, או והנן זה עוד דנד קטון נשאר לי נענין הזה > והוא ני על פי הכלל המחול6 הזה יפה יונכו דברי התלמוד: יר.ן דומיא דיתן מה (תן לניח* ליה אף ffV דניחא ליה; לאו נחנמתס ני ♦תן הוא נאמת פעל יי1* נעו יתן, ני פעל סתמי הוא׳ והכוונה נו«תן הכרתן ׳ והנותן סןאנו״ז לרצונו, אם נן אף fflj דכיחא ליה וניוצא נזה הוא מאמדס ,עבי דומיא דעבד מה עבד דכימא ליה אף <1בד דכיחא ליה, וה7ביים פשוטים מאד׳ ועלאלנימנמת מעמקי הלשון יסולתם•