Bikkūrē hā-'ittīm · 1826-01-01 · 1826 - תקפ״ז · p. [Seite 160]

י 15Ö ) "® טעם על הנינים ועל השוקיס, נתחלת פשוקים וגס על פני פלס); וסנה המניס הס מחצית הנלעיס וכשם שסנרניס מחצית הנלעיס, נך הנרינה מחצית הבליעה׳ כלומר, שהמיכה היא נדגל אחת ׳ והכריעה נשתי רגלים; וננעלי אלנע לגלים הנרינה נשתים׳ והבליעה נאלנע: ויברך הגמלים, איננה לניצה שלמה׳ ני לא היה נלעתושילינו מאוןלעיל׳ לק היא חצירניצה׳ תשתי לגלים. נמו שהוא לרן הנהמות ננואן לנוח מנוחה בלתי שלמה; אבל מע שננ ונלע לגז היא לניצה שלמה נאלנע לגלים לשנב ׳ והעל תלת סנ3׳ גס מלת רנן ראיה, יען הרניצה היא נאדנע רגליס; ושרש לנץ נגזל משרש רנע, ומשרש רנע נסר ארנעה־ ואין להקשות מתה שנתו3 נדנלי הימיס וינדך על נדניו, אשר ילאה ממנו היות גם הנדינה נשתי לגלים; ני עתה כמהו עשרה אלפים לנדיס זרים ומתנגדים ללקלוק הלשון למל׳ הימים ונשאר ספרי הגולה׳ ני התחילה הלשון להשתכח נימים ההם; והלא מראה גס נעניננו ני נעל ספי מלכים לא אמר כאן לק מנלועז על ברכיו: והקרוב אלי ״ גי נעל לנרי הימים לקת מליצתו מלשון ארמית, שאומרים נה וזמנין תלתא ניופא הוא נלן על נלנוהי * שרש אאר נגזר משרש באר, וענינו עשיית סימנים מפורסמים, המנאליס לעין נל את מעלת הנננד וחשינותו: לפאר את נית ה/ ענינו לנכותו נגמלה ניד המלך. לפרסם גלולת האל השוכן נו; ונן ועשו נגדי קלש לאהדן .אחיך לנבול ולתפארת, הנגדים הקלושים, אשד לא ילנש דוגמתם זולתיהכהן הי-מל׳ הס הס תפארתו, נלומד, הסימניםהמנאדס מעלתו; וקויאללד «שה לפרעה סתפאר עלי לתמי אעתיר לן, נך אמד לו; קום עשה דנר שיהיה לסימן, יוולע ממנו שאתה! אלוני המלך. ואני סר אל משתעתך; ייה נשתקנע לי זמן למתי איגתיר לך, עד שארי אסיר הצפרדעים נאשר 4’של בעיניך, ולא כשארצה; ואחר שקני! לו זמן ליום המתלת, והוא הידה לו ואמר נלנרך. הוסיף ואמל למאן הלע ני אין נה' אלהינו, כלומד, לע ני לא לצנודן אמרתי׳ ני אסלננודאלהיצו; אלא שאס הייתי יזידיעך מתחלה כי נזה יתדנה כביד אלהינו, אולי מאנת לקנוע לי זמן, על נן תליתי הלנל בכבודך, וסוף הכבול לנא לאלהי הננול• 1דינד» להיות הלאש לאש לכל האנליק, על <ן נהגו שיהיה הוא לנקום לגדולי סימני החשינות׳ נאשר הם הנמר והעטרה, שהם על הראש׳ *P ציז נזל הקדש על המצח נראש; ולפיכך מנל העדיים אשד ה: לכבוד ולתפארת, לא ננחוו להקרא פאר קתם, רק אותם שעל הראש, כבו? ^לרך חנוש עליך, פאלי פשתים יהיו על לאשם: וזה להיות כראש הוא הדאוי