Bikkūrē hā-'ittīm
- Journal
- Bikkūrē hā-'ittīm
- Volume
- 1826 - תקפ״ז
- Date
- 1826-01-01
- Page
- [Seite 159] (sequence 159)
- Language
- Hebrew, German
- Belongs to
- journal volume
- OCR quality
- 57% known words query
- IRI
…/4782723-4784205--1641-4784365- Visual Library
- page viewer of the UB Frankfurt
OCR text
5» ( '168 ) *& הנותן, ד אס לעשות נחת מת אל המקנל׳ כגון מעט צד ומעט iii שהניאו גני יעקב ליושן> קראת מנסה, ני לא הביאוה להורות שסם יאוהניס אותו, ני מהיכן יאהנוהו? והם לא היו יזיעיס להיות נראים נאוהנים לשר נכרי אשר התאכזר עליהם׳ רק נקשו לעשות נס® רות לפניו *הניאם אליו דנדיס המצויים נארצס > ושהיו יקיים נארן מצרים והנא יעקג בדבריו לעשו קרא פעמים דנות את הלודון אשר שלח אליו מנחה׳ והוא לא רצה לקבלה ואמיד יש לי ד3, כלומר איצני ציוצא שום נחת רוא נמנחתך, להיותה נטלה בלוב עושדי; על ני לבסוף אמד לו יער,3 קא נא את נדנתי, כלומד אם אין אתה צריך למנחתי, הלא תקנל אם נמתי. אשר הנאתי לך להודות על אהנתי אותך׳ ולא שתקנל ממני} תועלת: ואז קנל ממנו• לשון ברכה נגזר הוא מלשון בריכה ברכים ׳ כי ׳להיות שהענרך סומך ילו על המקנל הנרנה׳ הנס יקרה פעמים רנות׳ ונפרט אם המניו הוא א3 זקן והולך שחוח׳ שיצטרך המנורן להשפיל עצמו הדנה, כלי שלא יצנד על המנרך להרים יליו על ראשו, מלנד הי ראוי והגון הוא שישפיל עצמו סמקנל הנרצה לפני המגדל׳ אשד מסתמא הוא נננל וחשוג ממנו; ומפני כל זה קרוב הלגר שהיה המנהג נימי קלם שינלך מקבל הנדכה׳ ויגיע אחל מנדניו ארצה; והנה המנוך הוא, הגורם ׳לאחר שיבךןל ♦ ואמרתי שהיה עקנל הנרנה מגיע אחל מנרניו ארצה^ ולא שניהם, ני זה הוא ההפרש שנין ברף, נין פרע, ני סנרינס מחציא הכריעה, ני הנדנים עצמם הס מחצית הכרעים, ועתה אפרש:!הכרעים כולליםסין• הירך ותחלת השוק׳ והנדנים לא יכללו דק תחל6 השוק; ומפני זה אומדים וערך על ניניו. ונם ויכרע על נרניו׳ ולא נס פעם אחת ויכרע עלנרעיו, והסלנס, כי הנודע יגיע אל האדן א" חחלת שוקיו, אנל אי א'פשר לו שיגיע! אל האין גס את סוף *לכיו ׳ אלמלא שישתטח אפים ארצה, ואז איננו נורא׳ אגל הוא משתחוה‘ והנה הכרעים הם הארנונה׳ כלומר, מקום הרכנת עצם סילך על מצ° השוק; על כן לפעמים יוכללו נשם כרעים הירך והשוק יחלו׳ כגון לאאי על נלעיו ועל קרנו: ני גוף האלם והנהמה מתחלק לשלשה חלקים גדולי0 ה? הקלקל על הנתצים, ומן הנתפיס עד העלוה ׳ ,וממנה על סיי הנוף; ויקראו נלשון הקדש ראש קר3 וינרעיס אנל נהנחקו הראשול0 לא יכלול שם כרעים יק סוף הירך ותחלת השוק(וזה טעם אשד לו ניע'° ממעל לרגליו לנתר בהן על האק > שיש לסם ארנונה ועצם מורננ עי■ עצם) ושם נדנים לא יכלול *הנחתו הראשונה רק סמלת השוקים("ה טעם