Bikkūrē hā-'ittīm · 1826-01-01 · 1826 - תקפ״ז · p. [Seite 158]

»» ( ד15 ) ♦« ייסד יונס; וגן נשלישי אמדה עתה הפעס ילוס אימי אלי, וגס זה מר, שלא היפה נלתי ראויה אליו; אגל נללתס גן רניעי ׳ אמרי שניתן לה רל מס שהימה ירולה לגקש מן הדין! לאתה שאין זה אלא מתנפ מנס׳ ואמלס הפעס אודה את ה/ אנניע עצמי לפניו " כי קטנתי מנל חסדיו ׳ ונשארתי געלת חו« לפניו• והסתכל נחנמת יונמינו, איך גגואס לסדר נלכה כנגד מה שנתוג יודו לה׳ חסדו, אמרו הגומל לחייניס טוגות, ני זה נאמת טעס יודו, ינידו שהם נעלי מוג לפניו , ושלא כמעשיהם גמל להס והנה לשון הודאה שנלשון חכמים׳ הנאמר גענין החזקת טונה, נמשך גס הוא בצד מה מענין הודה שבלשון מקלא, אשל אין ענינו נעצם וראשונה דק הניעות• , ’^רש ברך הונח להודות על גלוי האהגה: המגדך מפז נטונת המנודן ושמח נשמחתו• אסהמנוךהואהאלהיס יתנדך׳ אזהנרנהתהיה מוספת טונה, לא שיהיה גדר'הנלנה תוספת טונה, ני היא לא תורה אלא על החפן והתשוקה לראיח גטונת נחילו; אגל חפצו של אדון הכל לא ימנע מלצאת לפעל, נאשר דנר מלך שלטון׳ ולפיכך תהיה גרנמו יייספת טונה: והנה אין הנדכה תוספת טונה נעצם אלא נמקלה, ילומד ׳ כשיהיה המנדך מי שחפצו לא ישוב ריקם וכשיהיה המנדך נן אדם והמבורך נן אדם, אפשר שתתקיים הנדכה ואפשר שלא תתקייס, ני הכל תלוי נהסנמת הרצין האלהי; ולפיכך ננרנת נהנים נתונ ואני אנדכס: ונין נך ונין כך המנדך מגלה אהנתו• וכשיהיה המנדך 3ןאדס והמבודד הוא האלהיס, נדור הדנל ני מהיתן ומה יזשין! חומל ליוצרו? ומכל מקום הרי זס מגלה אהנתו אליו, ונוונתו רצויה• ואני לא •לעתי מה טעס יאמרו שהנרכה תוספת טונה ׳ שהרי המנה המתקיימת איננה לבד תוספת טונה׳ אך היא השפעת כל הטונותנכלל; ואין ספק ני אין ייעס יברכך ה/ שאס יש לך טונה קלה יתן לך טונה גדולה, ואס אין ל1 שוס טונה, לא תקנל מידו כלוס: הלא תראה וה' נרך את אחרית איוב מלאשיתו, ואיוב נאותה שעה לא היה לו דנד טוב ׳ ני אס כלל נל הרעות• * ילה״ור־/ הגונה סימן האהנה לא זולת, מכאן נמשנו לקרוא אל המנחה והרודן שיתן איש אל דעהו לסימן אהנתו אותו ברכה ׳ כגון קיי נא את נדנתי אשד הונאת לך, הנה לי נדנה, ועתה הנדנה הזאת אשד הניאה שפחיוך לאדוני׳ הנה לנס נדנה השלל אויבי ה', ומתה קח יא נדרה מאת עמך; ענין כל אלה דורון קטן נערך המקנל, אשר אמנם 'היה אות על אהנת הנותן• אבל המנחה, אן> על פי ששרשה מנח,?’א יגזות מענין נחת רוח וריח נחמז ׳ ולא תנתן להודות על אהבת הנותן