Bikkūrē hā-'ittīm · 1826-01-01 · 1826 - תקפ״ז · p. [Seite 157]

»♦ ( נ>15 ) Sw מה שנמוג אולה מלי פשעי לה/ והמונה שיאמד לפדו ימגלן: אתה צדיק על נל 30א עלי׳ ונל מס שתענישני, נליןתענישני; ומסיים ואתה נשאת עון הטאתי, כלומר׳ י1כל> שהננעתי עצמי לקבל עונשי, אתה נקיתני ממנו וכן גאמינו גוילוי של יום הנפולים את שגלויס לנו כבי אמרנוס לפניך והודינו לך עליהם ה37ד תוזל למה שאמלנו קולס לנן׳ ואתה צדיק על נל הגא עלינו ני אמת עשית ואנחנו הרשענו, ני גזה הננענו עצמנו והצדקנו עלינו את הדין, והשהענדנו לנל אשר יישר בעיני האלהיס להענישנו: והנה גס ני נקצת מקומות דגרו מסדרי התפלים גלשון חנמיס (כיון אתה נותן יד לפושעים) הנה ’ גזה א׳ אפשר לפרש מליצת והודינו לך אלא נמו שהוא ענינה בלשון מקרא > והשם הנגזל מ| הפעל הזה הוא ח1ךה, וענינו הכנעת עצמו לרצון אחרים׳ נענין שנאמר ועתה מנו תודה לה׳אלהי אגותירס ועשו רצונו; וכן אמר יהושע לענן׳ זמן לו תודה׳ והטעם, ני לא היו עדים גדנל׳ ואס היה ענ| נופר היה יוצא נק•, לפינך אמר לו יהושע, כי מאחד שהקג׳ה גלה רצונו על ידי הגודל, דאו* לו שימע לפניו׳ ואליתננל לגדוח מגזרתו; וקולם לכן אמד לו שישים לנוד לה׳ אלהי ישראל׳ נלומר, שאס נאמת יודע היא היות אמו מן החלס. אל יזלזל בגורל לומד מקרה הוא ׳ רק יקדש שמי של ה', שהוא אלהי ישראל ׳ והוא משגיח עליהם, ומאתו גורלם ונ| 1בח התודה הוא קרנן שאלם מגיא להורות הננעוחו לפניו יתגיך: לפיכך אחדי שהזניראסף׳ ני אין חפן לה' נעולות וזנחיס, נ< לו נל חיתו יער וגו'׳ אמר זנח לאלהיס תוזס ושלם לעליון נדריך, נלומי ׳ אף על פי שאין חפן לה' נעולות, אשר הן כליל לגמה, ונלמות מתניז> ולא למתנותינו הוא צריך ׳ הנה חפן הוא נשלמים הנאכלים לגעליס, והם משני מינים ׳ אס לתודה להורות הננעומגו לפניו על נל אשר כט־נ עמנו נ,»נד׳ ואם לנדר ונדנה, להתחנן לו על העתיד: והוסיף ואמר וקראג׳ גיוס צדה, כנגד הנדדיס, אחלצך ותנגדני, כנגד החולה• והנס אי1 להנחיש ני הזנח הזה הוא כולל ענין החזקת טונה נעל נל אשר גמלני ה'׳ ואמנם איך ינלול לשון הודה את ההוראה הזאפ׳ הנה הוא׳ פפ:, שהזונח הזנח הזה הוא מניר בלבו ני חסד חנם עשה לו האלהיס ׳ גלי שיהיה הוא ראוי לכך ׳ והנס הוא משפיל ומכניע לט לפניו, נטעסקטגע’ ענל החסרים ומן הענין הזה הוא מס שאמדה לאה , הפעם אודה א" ה,« ני גנן הראשון אמדה כי ראהה׳נעניי ני עתה ׳אהנני אישי, והנה שה חסד שאין לומר שלא היתה ראויה לו, נ, ראויה נל אישה טגנה שיאה505 נעלה: ונן גנן השני אמרס כי שמע ה׳ ני שנואה א«י׳ וגם זה א’נג' מסד