Bikkūrē hā-'ittīm · 1826-01-01 · 1826 - תקפ״ז · p. [Seite 156]

סי• ( 165 ) יגון אולם ס׳ מל ליי/ אודן ביושר לגי, ונן יהולה אתיז יידון אחין, וזה גלי, ואחל כן ישתחוו לך גני אייך, וזה ימעשהן והמולה לחייו מפרש בפיר נניעותואליו׳ כגון הודו לה' קראו נשמו• ומה שנתוי אודה ה' מאל יפי׳ נן פילושו: אודה ה' ילני. וזה יהיה מאל על שיעלה מלייאלפי. ותלגוס כהולאס שבלב בלשון איטלקי הוא (umiliarsi ג innanzi) . והנה לשון הודאה אין ענינה כלל לא הלל ושבח, ולא החזקת כוויה כאשל יאמלו לגיס׳ לק המעות והשפלת עצמו: ואין להקשויו ממה שנתוי ויולו שמיס פלא ך ה/ ני יאמת אין ענינו כלל שהשמים יגילו פלאיו/ יען וניען אין סענין אומו מזמור ספול נפלאות.ה', ני אה להגיד חסלו ואמונתו. נאמור ילאשו מסלי ה' עולם אשידה ללול ולול לידע אמונתך יפי; ונוונת המשורר להוכיח, ני על פי מלותיו של הקי״ה יתמייי יהנדח שיושיע לול מצרותיו; ואס הזניל קצת מגמרות הי, לא הזכיר אותן אלא להגדיל מעלת חסלו ואמונתו, יהלאותו שאף על פי שהוא גיור מכל« הנה הוא חסיל ונאמן מכל; נמו שאמל ני מי ישחק יערוך לה' ונו', מי כמון אשין יה, ואף גס זאת ואמונתן סיימתיך, לכן אמר אתה מושל יגאוח הים וגו/ לך זרוע עס כבולה ונו', ואף על פי נן צדק ומשפט מנון נסאו חסל ואמת יקדמו פניך: אף לאן אמי ייולו שמים׳ אשל הם פלאן, ה', ואף על פי נן ואמונתך יקהל קדושים; ילומר הנה אפילו השמים, שהם הנילאיס הנפלאים יותל מנל הגילאים, גס הם יודו ה/ ויש תעידו לעיודתן, ואף גס זאת אמןנתן נקהל קדושים, וגס עם צנא השמים אמה נאמן וכן אין להקשות ממה שכתוי יודו לה' מסדו; ני יאמת אס היה ענינו שיחזיקו טויה לה'ויתנו לו הודאה יענורחסדו, מה טעם ונפלאותיו *מי אדס? הלא תחסר מלת יספרו על נן הנכון הוא לפרשו יולי לל ויננעו לפ;יו׳ יענוד חסדו ונפלאותיו לבני אדם, וננן לא תחקר גנתי3 לק למייל אחת, והיה לו לומר יולו לה' לחסדו♦ ולמיד לה' מושנת אחרת עמה. י , ודע ני אין עני! ה1ךה נענין התודה נלל, ומעולם לא יאמר סודה ולשון מהודה, ולשו! חודה לו שילשו! חנמיס איננו . v ן : -t v לשון מקנא׳ גם ני נאמת הוא נמשך ממנו יצד מה, ני נל המודה לחילו «שפיל עצמו קצת לפניו• ומה שנתוי ומולם ועוזי ירומם׳ נך פירושו: מי שאחר שחטא לחילו מנניע עצמו לפניו, ומשעיל עצמו לנל מה שירצה פי שחטא לו להענישו ׳ לאוי איש נזה שירוחם ומן העני! הזה גם פ? מה