Bikkūrē hā-'ittīm · 1826-01-01 · 1826 - תקפ״ז · p. [Seite 69]

SM ( 66 > MS ירצה לבקשו גמחסנתז, ונעבור זאת תתדשמנס סמלות במחשבתו לפני צאתן בפה, ואז תשובנה נשמעות תחת אשר לפנים נחשבות היו׳ והנה זה הדמיון אשד נין המחשבה והגיון הסה וזולת הקשרו עם שם לב לא יורה המחשבה/ ואף אס יבוא בלי הקשר עם שם אמר לא יודה ני אם מושג הוצאת הקול הנזנל, ני העמיק המתשבה והוצאת הקול שני דבלים מתנגדים ואינותס וגם בהתיחסם, ני המחשבה לא תיוחס ני אם אל האדם והקול ייוחס גס לחיות אחרות וגס לשאר עניני הטבע ואין יתפוש מלה אחת שני מושגים מתנגדים בצינותס ובהתימסס• 1 מטה שאמלנו׳ ני השלש הגה לא יורה בבואו בלתי מלת לג ני אם הוצאת הקול ע״י הגיון והחן והלשון יתחייב ג״נ, ני השמות הנגזלים משלש הגה נמו הנה׳ הגות, יהגיג, הגיון, לא יולו ני אס הוצאות הקול הנזנלת מטעה שאמרנו, ני נפלא היות שם אחד מולה גס הוצאות הקול' נס המחשבה׳ שהם מושגים שונים בתגלית השנוי, ולא יתנן שיולה אחל מהשמות האלה הוראות המחשבה ני אם בהקשרו עם מלת לב לכן א7«ה בלגי, ני לא ננון תלגום הרמבמ״ן ז״׳ל. על המאמר: עלי הגיון נננוד׳ תלים צ׳ב שהוא תרגם:3!p דנבגקגנן פמן דער הצודפע ער״עקש, ני שם הגיון לא יודה הוראת המחשבה ני אס בהקשרו עם מלת לב, גם מלס עלי לא תשוה נל מאומה לסי מיגומו לסמוניה עלי עשול ועלי נבל ׳ שמלות עלי מוסבות על נלי הזמל עשור ונבל, ולפי דגלי תרגומו היה דאוי שיאמל להגיון במור, ולדעתי תהיי מלת הגיון פה שם מולה קולות הזמר, ונאשל הועתק אל המית הרוח, הועמק גס אל המית קול הנמר« ונמו שמצאנו צול ההמיה משתף להאלס: עלב ובקר וצהדיסאשיחהואהמה׳ מהליס נ״ה, ולמול: מעי נננול יהמו ישעי׳ י״ו, ויהי' שעולו פה להגיד בנקר חסדך וגו׳ עלי עשור ועלי נבל ועלי קולות הננור זבן ידמה לני ני נונל לנטות מתרגום הרמב״מן ז״ל על הפסוק: נודע ה׳ משפט״עשה בפעל נפיונוקש רשע׳ הגיון סלה׳ צ: רעטגר^טנגן געדצוגקענש 1 והוא שבעצם התפעלות נפשו, קרא על הרעיון הנשנג הזה, הגיון I ולדעתי יהי' שם הגיון פה סימן הנגון להודות את המנגן׳ על בלי מות לבן, איך ינהג במקום הזה, היריס הקול אם ישסילנו, נאסי מלת סלה לדעת הדד׳ק כלי סמן הנגוןלהגבהת הקול, ושרשו סלל, והיי* מערן סלו לרוכב בערנות, שהוא מודה הגבהה, ונפי מה שבאר לבייי הלב מהל"♦ זצ״ל בהקדמתו לסשד תלים. הוא נרדף אל סלם מפני שהוי* מורס הדריכה מנעימה לנעימה (טצונ5ייטער) נן יהי' הגיון במקום היי5 סימןהננון: ואולי מולה הגיון קילת הזמר הנמוכים, וסלה הקולוי1 המתרוממים, ויהי'יעוד הראשון להורות המנגן, ני ישוב ויחל להשמיע את