Bikkūrē hā-'ittīm · 1826-01-01 · 1826 - תקפ״ז · p. [Seite 70]

( «7 ) KJ את השיל} טבעו וגו' פד רשע/ בקולות הגמונים ויעלה לקולות הרמים• ונלאה לי עוד כי ענין הגיון פה סימן לקול הננור, ונעבור שהשיל הזה נתן למנציז על כלי זמר מות לגן , רמז מחבר השיל הזה אצל מלת רשע, ני ישוב מנגן אמר להשמיע את השיל הקטן הזה בלוית נעימת הכנול. למען ילבה להתחקות ענין השיר בלבב השומע, והוא הנכון בעיני: ולפי הפילוש הזה ירבה ענין הגיון פה לדמות לענין הגיון בשיי צ׳ט והנס לפי דבלי אלה לא נן ילבדו המננים חכמת הלאגיק נשס הגיון, ני השם הזה לא יולהני אס הוצאת הקול ע״י שלשת כלי המבטא הנזכרים למעלה *) גס במאמל: ני?ה הגיגי, תהלים ה', אלמה בלבי היות מלת הגיגי עורה עצס קול אנחה לבדו (מהוראת תהגו אך נכאים) ונפל הגימ״ל יולה עצם האנחה (העאשעקייט דעם ק!צוגענס) ולא נמו שתרגם שם הרמב׳מן ז׳ל(8ערני£ וזיין קיננרמטטיגעט ע!עהען) והלב המבאר מהר י מייל ז״ל באר שם : ,הגיגי, כפול העי׳ן והוא מן הנה נמו זנונים מן זנה׳ וטעמו הגיון לני שלא אחליק בלשוני, וזה שתרגם הלה׳ע (לויס ברינטטיג) שענינו ממקור לב' ולדעתי הנפל לא יורה כי אם חזק הפעולה ולא תמימות הפעולה; ואף שתמימות האנחה תסובב עצם האנחה, איננו p ההנלח שתסובג עצם האנחה מתמימות האנחה, ני התולדה תוכל להמשך מעיקרים לנים• נס לפי לנרי, כי ענין הגיגי עצם האנחה יתנן היטיב סדר המושגים ע״פ מדלגות ערכם, אשר ימצא המעיין בפסוקים האלה * ני ראשונה אמר: אפרי האזינה ה׳, והנה עכין אמלי: מוצא מחשבת הלנע״י סימנים נשמעים, אך איננו מן ההכרח, שיקשר עם מושג האתר ענק הרמת הקול, ונאמרו אין אמל ואין דניים גלי נשמע קולס; אח'נ עלה מדרגה אמת ואמר,. בינה הגיגי, והנה מלת הגיגי מולה עיי יפיל הגימ״לעוצם הוצאת הקול מפני צלה, אך לא בהלמות הקול; ועל זאת הוסיף עול מדרגה אחת ואמר: הקשיבה לקול שועי, והוא בהרמת האיל, ואולם לפי לעת הלה״מ לא יתכן היטיב סלל ההדרגה, ני הצועק "ייקור לנו ישלו זכות להשמע מהמוציאקול שוע לבדו; והיה ראוי שיאמר לקי דבריו, הקשיבה לקול שועי, נינה הגיגי * נם יהי׳ לפי הפרוש הזה עני! הגיגי שבפסוק הזה לומה לענין הגיגי שנפסוק בהגיגי מנעל אש, הל’ס ל״ט־ ני נס שם ענינו עצם הוצאת הקול, ני כן נאמרשם: אפרתי אשמרה דרכי מחטוא בלשוני, אשמרה לפי מחסום בעוד רשע לנגדי. נאלמתי לימי' החשתי מטוב: וכאבי נענר, מם לניבקרני, פרוש, ולא אוכל עול לתמנע וגספד חמת הלמות נשער הגחינה קרא הו!ה הגהת הד גרים E 3