Bikkūrē hā-'ittīm · 1826-01-01 · 1826 - תקפ״ז · p. [Seite 68]

K3 ( א6 ) *et אנשי חוש יהגה, ידמי'מ״ח - ומזה הס: הגה והי יחזקאל כי• ג) הועתק גם אל המית הרוח העזה, מפני אשל ידמה קול המיתי לקול המיתהחיות, כמו: הגס נמחו הקשה ניוס קדים, ישעי׳כיז: ער!יש ברזיזען יייגען העאסיגען »׳ני; ואף שנושא ההגיון איננוהרוח, הדור אחד׳ כי הרוח יסגס גם מוציא הדוח ועטר הרוח, וכמוהו: לא יהגו וגדונס, וכן סרש ועל אוצר השרשים ״ ואם הוא נתב ולשון: יתכן, הפרוש הזה גנון ולי ספק• *) ד) הועמק גס אל הממשוה אס יקשר עם מלת לו; וועוור שהגיון הפה יתרשם ולו ע״י המחש» לפני הולדו נפה. לכן ייוחס וצד השאלה גס אל בלו, ויולה ממחשנה׳ נמו: שוד יהנס לנס, משלי נ׳ד, וכפו שמצאנו נפעל דוד שישרת וצד השאלה נס להוראת המחשנס׳ אס יישאו מלת ל3: ולוך ידור תהפוכות, שם נ״ג שטעמו הרמשנה ויסוד השאלה השאת ודמיון, ני ציורי הנפש הס מוחשים ולעיונים, וכרעיוניס הס מושגים ומשפטים והקשים, והנס המוחשים יחקרנו לנפש או ע״י בחוש או ע״י נח הדמיון , ואין האדם צריך נהם לסימנים נשמעיס לתועלת <הסי, ר״ל להשים לנו עליהם ולשמרם נזנדונו נלתי אס ימפון להודיעם לזולתו; ואולם הרעיוני ס הנולדים ע״י מור המתחלף, שהוא פעלת השכל׳ אין להס מציאות חע לנפש, כי אס ונפש מקולס, ד'מ מושג הארס טלד ע׳יי השקיף הנפש על המוחשים לאוון שמעון ולוי, והשמיט המשיגים השוגים ומנר הכוללים כחיות והדוור לאחדות: הנה מושג הארס נילד ננפש, וכן נשאר הרעיוניס, לכן הסימנים האלה הנדחים מאוד לאדם נס להודיע לזולתו גס לתועלת נפשו׳ ונלעדיהס לא יכין למשיג כל מישנ/ ולתי אס ישים עליי»ודת הוליד המושג נל פעס מחדש ננל אשל __ ירצה י *) והקרון אלי, שהועתק גס מהוראת ההמי' תעזה מל «05 הנשיפה נענור היחס אסר גין ההמי׳ ונין הגשינה, ונאשר הגיח האשנמי מלת נלאזען ע״פ דמיון ס5רת המלה אל קול המוצא עס הסיחה, ואף גס זאת עקר הושגה: הוציא חפשי הרוח הגלמן ממקום נלאו, הנה הממה המלה ע׳ס מקרא הפעולה זענור היחס אשר בין המקרא ו3ין הפעולה, וכן חרש, תרת, יזיע, גלל,רע0. והאשננזיותקראנוצען, קאללערן, דאגנערן, ונל המלות אשר הונחו ע'פ התדמות הקול וכאשר יקשר עס שס גיחס שממגו מלנד הפעול יודה: הסיר ע׳י הנפיחה, כמו: הנה סינים מכסף, משלי כיה ואחרי אשר יאינר, ני רגיל מאוד גפי מליצי ישראל לדמות רשעי העם אל סיני המתנת, ינחו מאמר ירמי׳ ו'נחר מפוח מאשתם עפרת וגל'כסף נמאס קראו להס, ונן; סיגיס השנת• כל רשעי ארן מהלי' קי׳נו; נאמר ני הועתק נם אל הסרת כל זיר נמאס מנללותו, פתו הנו רשע לפני מלן משלי סס, ונס אל הסיר כל דנר שטיה ומפסיק מהלן האורח ולנתו נאשר הנה מן המסילה, שמואל ן', נ' י י״ג! ה E