Bikkūrē hā-'ittīm · 1826-01-01 · 1826 - תקפ״ז · p. [Seite 67]

SM ( 64 ) «O המוצאים מעניני הטבע ומזאת יתחייב א) ני יפול שרש הגה רק על הוצאת הקול עי׳י הגרון: לא יהגו נגדונם: וע״י הרוך: כי אמת יהגה חני, וע״י הלשון: ולשוני תהגה צדקתך, ני הנרות גינ״ק לא תולדנה מהחך לנ7ו׳ כי אם ע״י מחות החלק התחתון מן הלשון בחך, והחן איננו פועל, כי אס הלשון היא פועלת; וע׳יי הפה: פי צדיק יהגה חנמה, מפני שהוא שם כולל לנל כלי המנטא, ולא על שאר נלי המנטא " ונהשמט המוצאים הנזנריס והקשר עם בית ייומס אל האדם׳ שהוא נושאם; ואז יורה ההגיון על הדבר: והגית נו יומס ולילה יהושע א׳ רוצו uolbt רלואסן טתרעכען: נאשמורת אלגה 3ך תהלים ס״ג• והגית ננל פעליך שם ע״ז• ני הני״ת גס יש לה הודאות על וכמו: ודברת נסדבריסו'• אשרתרגומו: דומזא!05טדאע6ןספרעכען• ועל פי האמור נם ראה תראה, ני יציין שדש הגה שלימות הציון הנשמע המיוחל לציורי הנפש ורגשותיה; ואף שהודעת הציורים תנקש שמוש נל כל* המבטא/ הנה ננל זאת יצדק האומר: פי צדיק יהגה מכמה׳ נעבוד אשר כלי המבטא האלה חלק להם בלשון ונזאת יקרה גס השלש דבר כי לפי לעתי גס הוא יציין: הוציא הקול ע״י שלשת כלי המנטא הלשון והשנים והשפתיס, והנה ננל זאת יציין שלמות המנטא• ב) קולות החיות שפלות הערך מהאלס / אשר לא יוצאו כי אס עיי הגרון והלק■ והלשון יכנו גם כן ע״י שרש הגה, לכן יפול לשון הגה על קול היונים ועל קול האלי,; על קול היונים• יאמרישעי׳ ל״ח: כסום עגור כן אצפצף אהגה כיונה והנה הסוס והענור יצפצפו ני הס יתנו קולס על ילי הנרות השריקה, והיונה תהגה נענור אשר לא תתן קולה ני אס על ילי המוצאים הנזכרים, וכן נשפת אשכנז מכנה הוצאת קול היונים נמלת גיררען, והיא מלה מונחת לפי התדמות הברתה אל הקול אשר מתן היונה וכן נהמה נדנים נלנו וכיונים הגה נהנה שס נ״ט ־ וכן: דרשו אל האונות והידעונים המצפצפים והמהנים שם ח׳• ענינו קול היונים גירלען: והנביא משיב נדרך התול על אמרם: לרשו אל האונות ואל הידעונים שהם ר״ל האונות והידעונים, אינם כי אם מצפצפים ומהגיס, ונעו שהשכיל הרב ר,« אנרניק לתרגם את הפסוקים האלה אך מה שתרגם: ומהנים קלענצר, הנה לעתו לפרש: ומהנים מעניך. תהגו אך נכאים, שם ט״ו, ואנכי לא כן אדמה, ני רעו יגיל עליו שענינו הוצאות קול היונים; ועל קול האדי': כאשל יהגה האלי׳ והנפיר על טרפו שם ל״א, יהגה יציין הקול אשל יתן הארי' נאשר יטרוף את טרפו• ונעבור שהנלנה מצלות לנות לא ינון לדבר אודותיו, אך יוציא קול אנחה בלי צורת לנר שפתים: ולנן הועתק, כ) גם אל היללה, נמר, מהגו אך נכאים, שסייו: אל קיי אנשי