Bikkūrē hā-'ittīm · 1826-01-01 · 1826 - תקפ״ז · p. [Seite 65]

Ra ) «SE ) ♦ס ויאמר: ער האט *יד ר16* גיעבסטהען; ואולם הענרי ישאל לו שנירס ביחס הפעול, ויאמל צוהאותי אתהמצוה; אך נאות ל' ענינו ננלמקוס 3ע3ור, נמו: עמדו ואשמעה מה יצוה לנס * 3ע3ולנם• זאת אשרצוה ה' לבנות צלפחל * 3ע3וד 3נות צלפחל, ה' צוה ליעק3 סגי3יו צריו 3ע3ור יעקב, ויצו משה את אלעזר לבני ישראל• בעבול ב׳י והוא צוה לי אחי י בעבורי (את השליח) ולנן האשננזי יניח גס היסס שאליו בהשתנות הפעל מננין האב אל בנין התולדה, ויאמל: עי צוייט *יר גענלונוהען ו:סררען, כי ימס שאליו לא ישתנה; לא נן העברי, א;ל ישנה גס פעול הנשואלנושא" ויאמר: אתהצוית, ואדני צוה, נדלךיחס הפעול להשתנות לנושא בנל הלשונות• והנה אס כדעת המתדגמיס הנזנליס היה ראוי ביאמל:תולה צוה אומנו משה־ ונאמת נושא .פעל צוה איננו השה, ני אם השם הנזנל נדנליס הקודמים, והשעול: ישא מד3לותיך, שהם התורה אשל צוה (ה׳) נענולנואתמשה• דיצו 5עהרפ,דיצו פר(ן.צןטט) פיר צווני רעק ויטה צ״יאגעטרלוגען ועל פי זאת נונל גס לדעת את פלוש הפסוק: ויצו פרעה לנל עמו לאפר, כל הנן הילוד היאורה תשליכוהו• שמות א'* אשד נחלקו 3ז הקדמונים, ני לש״י ז״ל נמ3 3שס המדרש: אף עליהם נזל, יום שנולד משה אמדו לו אצעגניניו היום נולד המושיע וגו' והביא עוד סעד לדבריו ממה שלא אמל נל הבן הילוד לעבדים, ני גס על המצלים היתס הגזרה• ואולם אונקלוס מלגס *. כל בלא דיתיליד ליהודאי, ואליו נועה דעת הרמ׳יבן ז״ל והנה על פי הדברים הנזכרים למעלה צונל להכריע היעיג עעת יש״י והמדרש׳ ני אס המצלים היו המצויס לעשות נן לילדי ישדאל, הי׳ יאוי שיאמל: ויצו פדעה את כל עמו; אן באמרו; לנל עמו,' יודיענו׳ נינעטרנלעמוהיתההמצוה. והנה אף על המצלים נגזרה הגזלה• ♦. וו. הנה. השרש סה דבלו 3ו הלאשוניס דבלים לא יישרו בעיני החוקל לדע* האמת׳ כי לפי דעת רש״י ז׳יל בפסוק: ובתורתו יהגה יומם ולילה׳ ת הלי 6 א': "כל לשון הגה 3ל3 הוא׳ נד״א (תהליס ל״ט) הגיון לבי, (ישעי'ל״ג)לבך יהגה אימה(משליכ״ח)כי שד יהגה לבס•“ ואולם כתובים לבים יתנגדו לכללו: ולשוני תהגה צדקתך תהלי׳ ל״ה׳ פי צלית יהגה חכמה ׳ שם ל׳יד גס לפוני נל היום תהגה צדקתך שם ע׳א לא יהגו