Bikkūrē hā-'ittīm · 1826-01-01 · 1826 - תקפ״ז · p. [Seite 46]

s» (ן4) ♦יי חדשים מקרוב באו הוא ספר׳ כתב השר מרדב•«> עמנואל נח 1) לכל היהודים השוכנים ב&רבעח חלקי העולם. איש יהודי יוש3 נמדינת אמעדיקא הצפוני, ושמו ־מרדני עמנוו> נח ויהי האיש ההוא לפנים ציי [געיוונדטער] מעדינות נ^ד" לעריקת ושופע [שעדן.] נעיד ניויאדק {Ne*• York] אל אמן fd הפחתים המנונה (דייא פאן טוניס •) ועתה נדנה רות האיש ההוא, לננוע קדה גדולה למושג הישראלים, עיר יכוננה אל שפת נהי ניאנארא נמדינת ניד יא ר ק ־ האיש ההיא שולח ספרים אל כל משפתות ישראל, לנפוצות אנה ואנה, על כל פני האדמה, מפוזרות ומפורדות נין העמים נמחלת האגלת ההיא מננה את שמו שד המדינה ושופט בישראל, בחסדי ח׳ אלה׳ם 4) והוא כמנשר לנית ישראל, שתפצו וישעו הטו3, ליסד עיר ואם נישדאל, שתהיה לכל היהודים למגן ולפליטה, ורצונו העונ למות אותה נאי(נדאנל איסלאנל), נאתוז(ניאגארא), פי האי הזה מקום גדול ולמג ידים לנכות נתונה עיר דנה ונצודה, 'וגס המחוז ההוא וסניוותיו טוניס למרכולת למשתי וקנין* השד מדלני עמנואל נח, מדנר נלשונו ס) נפקיד על עמו היושנ תחתיו, וסר למשמעתו נעז ותקין» למשול נם כחפצו. וזה דני האגרת, גלויה לנל 5נ* ישראל, ננל מלינה ומיינה: הפקודה יוצאת מאתי,שימני ספדהלשוס, נו תהינה נקונות שמות ישראלים עס עסקיהם ומספד ימיהם * מלאנת הרשימה תהיה נעשה על יד הינניס העומדים נדאש נל עדת ישראל* הדשות נתונה לנל הישראלים לגור נפי משקם נבל מקום שהם שוכנים נעת הזאת, אם אינם רוצים לצאת משם מאהנתם אל אדן אנותס מנלנקות נפשם אל ממשלת המדינה הזאת _ אפס י) נעתקו מעלים התרשים [ציינוונגען] ונוספות עליהם ההערות הניזונות פה י י) נתררני הימיני כתוג דרש עור לעמו ורצוי לרו3 אתיו י ודרשו תז״ל לרו« אתיו ולא לנל אמיד אס גיתיס הקדמונים נאתר זאת אף ני«ימים האלה׳, וגמדדני היוש3 «אמעריקא שמתמא«אלומות וה3ליס לאחיו היושריס מרחוק נפוצים אנה ואנה J 3;מגיס אלו ראוי לדרוש: לא לנל אחיו, ולא לדו3 אתיו ולא לקצת אתיו! 1.C הני לזאת יקרא שתו נת לאמור: זה ינחמנו תעצ3 וינמעשם ידינו ז?? 4) יזוע תאמי חז״ל על הכתו3 מסודו ועז נוש אמד רי שתלך תעצמו ואתרי לה לש3ת ואחיי לה לגנאי, אתרי לה לשלח, דלא הוה אינש דתשי« לחלנותא נוהיה, ואתרי לה לגנאי דלא הוי חזי למלנותא וממון יתורא דיה3 וקם־ $) א ארו (לשמנו נג3יר שפינו אתנו מי אדון לנו!