Bikkūrē hā-'ittīm · 1826-01-01 · 1826 - תקפ״ז · p. [Seite 47]

4 > «a*־) *מ מהו לא ~ לק־ ׳ מטס ילס להיות נכנעים יזמת עמי אלילים• וספי. שופטים ושמואל(על פלשה סי) יורן ני נן היעה ההנהגה מיהושע על שמואל והוא מלל• ואמר• אשי שאל ישדאל מלן ננל כעמים סנינותיהס׳ ביעה גס נמידת במלו על פי בגודל גיל ה/ להולותס ני לא יולל?' בהיות ’מלנם ׳ ואת הקדוש והישר גביניו " אותו ינסר לנגיד ומשג? גמקומו• ונזה ונזה אמר להם שמואל , נאשר מפס את שאול למלך עליהם ואחרי אשר הואיל שאול ללנת נשרירות לנו׳ ולא הטה אוזן אל כל לגרי ב/ מאס נו ונשלטו ׳ ונחל לו מלן נלגנו ולוה את שמואל למשות את לול למלך אחרי שאול• ונתינת המלוכה ללול היתה על פי ה׳ניל שמואל׳ להגיד ני ס'הוא המלן נאמת• ונוחל עמה נמל/ נלפניונשאול, להיות גגילו ומשנהו, ו3עת אשל התאספו ישראל יחד ונתנו העטרה על ראש זהשנט נץ לוך׳ אמדו נפס מלא׳ ני■ נאה להם לנלוע לפכיו נלך׳ מפני אשר צוהר ס' לנגיד תחתיו מל עמו *) וימלא לול אחרי ה׳ והילה נקהל ני 0' הוא מלן ישדאל, והוא, רק עגלו ממלא מקומו **) והממלכה גנונה נל ימיו, ונסאו לס ונשא, ני על פיו הואיל העם ללכת נאמת ותמים נלדך ס', ו?ל ימי התהלך שלמה נלרך אניו׳ המלונה גוונה ואין פוצה פה למדוד, אן נמעט עז3 את ה׳׳ הקיס ה׳ שטן לו, ועורר עליו שוט׳ וכל מזמורי תהליס ומליצות הנביאים נענין אחל עולים לאמור. יסילת הצלגזת ישראל נהרדי קודש ׳ והיא לא תמוט נל ימי לנתם נלדך ה’ לפשות ננל המצוה והתורה ונאשד ישליכו אמרי גיוס התורה וסמצוה ירדו מטה מטה׳ ואסיוכךסו להרע ולא ישונו׳ ימרה אן> ה' ויקיאס מאין חמלתם, והיו לזעוה ומשמה ועל פכיכלהאיזיהיו נפוצים• וגס משה נחונחותיו אמד ני נן יהיה אס ילכו קרי, וכאשר אמד נן היה ונס הנניאים הננאיס נמלאנות ה', הטעו לאמור: עול ידמם ה'את עמו, ריסונו אל ארצם וישנו 3ה ננלאשונה, וענדו את ה' נאמונה ולא יסגיר עוד מאמריו« והארן מפרס כשושנה ׳ וננולס יגדל הלוך וגדול ׳ וביתה לה' המלונם• ‘ חדשים *) ויאמר ה; לן אחה היעה איי עמי ופו' ונו׳ סמואל 1' ה' ג׳* **) 0׳ לגאות אלהיס על ישראל, וגית עידן יהיה גנון לסגין י 06 ג' ן' ן'ו ח'י) *,