Bikkūrē hā-'ittīm · 1826-01-01 · 1826 - תקפ״ז · p. [Seite 45]

«S* ( 44 ) Kl נעהו לא — ילד* מטס ילס להיות נמעיס «חת עמי אלילים וספי. שופטים ושמואל(עד פרשה ס׳) יורן ני נן היתה ההנהגה מיהושע עד שמואל והוא מלל• ואחר• אשד שאל ישראל מלך ננל כעמים סנינותיהס׳ היהה גס גמירת המלך על פי הגודל ניד ה/ להולותס ני לא חדל ה' מהיות 'מלנס׳ ואת הקדוש והישר געיניו * אותו ינחר לנגיד ומשניו במקומו ונזה ונזה אמר להם ספואל, נאשר מפח את שאול למלך עליהם ואחרי אשר הואיל שאול ללנת בשרירות לגו׳ ולא הטה אוזן אל נל לבל«. ה/ מאס נו ונשנטו ׳ ונחל לו מלך נלגגו ולוה את שמואל למשוח את זיד למלך אמרי שאול• ונתינת המלונה לדול הימה על פי ה'גיל שמואל׳ להגיד ני ה' הוא המלך נאמת׳ ונוחר עתה גדול׳ בלפניו נשאול׳ להיות גגידו ומשנהו, ונעת אשל התאספו ישראל יחד ונתנו העטרה על ראש «הפנט גיד דוד׳ אמדו נפה מלא׳ ני׳ נאה להם לנלוע לפניו בדך מפני אשד צוהו ה' לנגיד תחתיו על עמו *) וימלא דוד אחדי ה׳ והידה נקהל ני ה' הוא מלן ישראל, והוא, רק ענלו ממלא מקומו **) והממלכה גנונה נל ימיו, ונסאו ים ונשא, כי על פיו הואיל העם ללכת נאמת ותמים נדרך ס', וקל ימי התהלך שלמה 3ןרך אגיו׳ המלונה נוונה׳ ואין פוצה פה למרוד, אן נמעט עזנ את ה׳ ׳ הקים ה׳ שטן לו׳ ועורי, עליו שוט־ ונל מזמורי תהלים ומליצות הנניאיס גענין אמד עולים לאפור: יסירת הצלחת ישראל נהדיי קודש ׳ והיא לא תמוט נל ימי לנתם נדרך ה, לפשות גנל ה«צוה והמירה ־ וכאשר ישלינו אחרי גיוס התודה וסמציה ירדו מטה מטה׳ ואס יוסיפו להרע ולא ישונו׳ יחלה אן> ס' ויקיאם מארן חמדתם, יהיו לזעוה ומשמה ועל פני נל הארץ יהיו נפוצים• וגם משה נחונחותיו אמר ני'נן יהיה אס ילנו קרי, ונאשר אמר נן היה וגס הנניאים הננאיס גמלאנות ה', הטינו לאמור: עול ירחם ה׳ את עמו, וישונו אל ארצם וישנו נה ננדאשונס, וענדו את ה' נאמונה ולא יסגלו עול מאחריו׳ והצלן מקלס כשושנה, וננודס יגדל הלוך וגדול׳ והיתה לה' העלונס ) חדשים *) ויאמר ה/ לך אתה תרעה את עמי ונו' ונו״ מיואל 1' ה׳ נ׳• **) 0' לנאות אלהיס על ישראל, .וניגן ענדך יהיה גנון לפניך 06 י׳ן'ן'ומ'ה•