Bikkūrē hā-'ittīm · 1826-01-01 · 1826 - תקפ״ז · p. [Seite 33]

( 3a ) *e את יתל שאתו ותפארת יקלו — הה! מה תשתוחח כסהר נקדנו, מה מהמה ותאמר מי ימן ואמותה גס אנכי מות ישרים נטנע המאושרה ותהי אחריתי כמוה — היא נאספת נשפעת נלכה לכל גני אלם׳ וכפשע נין המות עול תלין מחדכיה התקוה המסולאה מפז, נוחם יגלה געפעפי עיניה כי קל מהוה ־תתחלש פני אלמה הנוה והמעונגה לגדכת ישע — מי יתן ואוכל לעכור מקלה התגל על קלה ותהי פעולתי ראשונה רק לעשות ממיל נכוחה" ולרתוק נזה כל הנמלא געכותות הילילות שלא יתופד גדית אחים" ואישנה יטח, אחרי הולעי כי תגלה לפני ת3ל חלפה אשר לה האלם יוכל להכנות טונותיו יותר מן הטונות הזמניות אשד פעל ועשה פה זתנל הנוכחת — נפשות יקרות וקדושות! אתן אשד כנה תלמינה, אתנה כן תוכלנה למות — אתן תנל כזו תמלאינה — אך התאמלכה להתחנר עם אחותכן תושיה, ומותנן כן יקר נעים יאושר, נמות הטנע הישרה — ההקוה תרחף על ערש המות " ומידי נחות החיוניות נלחמות כמות תאנקנה עמו כמיל דוחס, הננס תנומו שאנן, תשכנו תישנו יחליו כשלום ללקתנס — אחים נננליס I הניטו נא וראו , אמי כלרן הינזר אשר אנחנו לודניס נסנתההלגשות אשר עלז על מחינו לעת הכליל — הן ינהנו אותנו אל מושג נפלא אשר משאתו לא יוכל השיגו לכנו הטהור, והוא לדך האמונה, — מי זה האיש אשד מלא את לכנו להתגונן נמונן המוסרי את נל חליפות רטנע מגלי שיתנשא השרעף נקרנו להשכיל נאמתת אלהים, ולהשיג ני לא לנצח יאכל אנוש מן האדן — כאשד כל תקיפה ותקיפה כשנה תעורר ננפשינו רגשות מלותיות, כן כל אחת מהן תוליננו על מסלת הישרה אל רגשות האמונה׳ ולכל אלם ישר וכל לב3 הנה האל גלוי נטנע נוכח שלי עמה — הנה לנכנס יודה לי ויכיר ני את אין האמת נעדרת, ואתם תדעו נאמת ונממיס ני לציורים שסכנוני כזמן מקופה זו, יש הנח המותרי להנין מחינו לקראת אלהיס ׳שלאל — האניג הנממל יגביה את מחינו מעלה אל אל שמיס, ישונו לנגדינו תמיד, ודמות הנליר יישר לננו לאמונה אומן — כל לכל כטנע הזכר יזכירנו ני לא תתמהמה העת הקרונה לבוא ׳ היא העת אשר נה תינה שלהנת חיינו — כה נפילה מעל האלמה מאחיהו איש — הן חנלי רות מכל העניים משוטטים לפני עינינו גיוס שנתהלן־ בלל נין נאות לשא אשר ימולו ויחדנו אזי' יללה עלינו הרעיון להתעשת, ני גולל אחל לנו עס על היקום, כמוהו כמונו הננו לגג ולגז למות הזד יהיר אחרי שראינו העמל נטונת החיים זעיר שס זעיר שס, וני קצרנו ימינו לשנוע פפנל טונו, אמנם האדם אשד נפשו ישרה ולא עופלה, לפניו לא יתראה תננית המות נתמונה נולאה כימי הכליל ולא יפול לנו לא יחדלוהו אימים, אך ילמס