Bikkūrē hā-'ittīm · 1826-01-01 · 1826 - תקפ״ז · p. [Seite 19]

5»♦ (18) *e יחלוף יקם ממון לוחו למנורה< ואולם — נחשנז עוצס סגלו מגלי מרפא לו, ילונו סלעפיו נקמו; כן נלחמו הגיוניו גלמו איש את אחיהו עתה ישכב עלי קני רעו* ונכה תשתפן נפשו נהמל לה*. אדון למעת*! קני אנוש יקל מפז מלונת אדם נל יסולה ננתס אופיל מאין הפוגות נחלי נכי, מעיני׳ עליך יזונו, עפדותיך יפלחו עלי הגיעסאילי מקום חפצם׳ אולי —-אנל! לשוא אוחיל! נכזבה תקומי, ני הנה משלי נא שולי אהה! אס אלוה לא ישוב אפו ותחתיו שסרו א!> עוזני צדק* גם פועלי חסל יסאו אימתו* הה! ילידי I מאוד לחמי עליך נגמלו — אהה! מי מלל לי אמש ני תהפולדלאון׳ אהה! אפיך אלמו מפנינים עתה כשלג ילנינו׳ מולך באנך הקטפת, כלך שלאנן ושליו* עצמותיך מלאו נח עלומים, עולקיך שוקו נמשמן למי נחלות, ונין לילה — א3לת — נהנלוף עשן מפני דוח! אויה! אויה! כנד כאני ממני, נלאיתי נשוא! ני אנושה מנתי — אש קלחה נאפי עלי ממס לעי* ומצת נלמעיני ני* אינה בד לבב נמוהו נליו שאול סוללו, טהר ידים מעשותלע יחנק אשפתות* דובר צלק ימן נעפל פיהו* לפנים נמלנלי משי ואדגמן מל עדשהו, מול ואהלות עלי משננו* ענגהו" ועתה —אול חשך נאהלו* נמחשניס הנין מושנו* מכסיו למה* שמה ושממון תאפפנו* שואה ומשואה תשופנו מסיע — כנגד גלקג תאנלט המש, ונמו עסיס ינעם אלי הסס, יתל התולעה אנל רמה ויתל למה תאנל עש, ויתל העש תנלה הסס —* הה! יבוא עת ישאל: אסי קט3ך.מות? — * מות! אבדוןI אהה! כליון — הנאלם ענלתיך? ואם ננניאטש חמתך? ני נה נזעם תצעל עלי תנל אדצינו כאלי ינסוף אך לטרוף, ונשמת אפיך גחלי אש וזרמי נדד נגלו* ראוך — יחילו עמים* לשמועתך תאחזס זועה* כי משלחת מלאני רעים נצנאיך, מפיצי אנלן ונהלי! אחריך ׳ נס נעל גס ישיש יאספו אלי רעונתך מלון הלנל ואנלון I — כליון חלון! מות! ההיטינ חלה לך עלי פתי חלד* ואם המית האינה הומה נקדבך? כי תאלוג מנלי השקט לדמי שוכני כאדמה ולנפשם הצפון! — לאלחות ננר בנות, ועל כל דרכיו זדותה הלכת למען השמיתהו, תדמית והוות קרבך ולא אך לנלע טונת נני האלם מנהם תחשוב מחשנות. על כן תלהט אש הקנאה עם לפיד המשטמה נקלנמו* לננימו ני ימס מני תנערת נקמת חרנ, תלהינהו כאיש פללות עלאנלון תאכל — אז נלחמו איש נלעהו ׳ איש אל אחיהו 3ל יחמולו — הה 1 יל סאון סואן נרעש היה לעאנולת אנחת חדנות! — שמה נפל שדוד. מרעיש ממלטת! אדן נס נזאת נל שוכנה ממת זעמו, ני — •כעיט