Bikkūrē hā-'ittīm · 1826-01-01 · 1826 - תקפ״ז · p. [Seite 18]

SW (!7 ) גטן שומעיו. ׳אך יגונו מנו יהלוך גמו פיו ידבר וירוה לו — מה לגו ססדי יה 1 עתה שמע ואספרה! סתיו הנה גל מלי נפש. קשי רוח פלנס האספו פס, כי אחותי נאזנינס ליננס ימין ואזן תשמעני תעידני ני צדק לגמתי!!- הלוך וגנה «לך שמה אוהג נדנא , ונהקיד גיר מימיה נן יקילו מיניו מקיר דמע ׳ נס קהל העס אשל אחריו מני מצפוני לגנימו מגועי מים יגיעון — עתה ישא קולו גנהי, ומני צעקתו יהיליל להקת המקוננים, גס המה ירימו אנקת קולמו נמספל תמרורים. לגג אנוש יצוק מאגן, ימס בקרנו, נהמס דונג ממני אש I עו/ה יעיר קנה וננה יספוד: וי,ןי ו>וזי ז והוי רעי1 למס קודר עזנתני, אההי• נא3י נעכר נק37י, הסי עכר ענרתני! רעי! רעיו אינה פתאום נהפנת לי לאוי3, מלפנים רעי ועמה — ערי! אוהיי — ועתה אויג, פה אתפלשה 3עפר, שתותי, גדניתי, גלמוד אשנה, אין מנתם לי עלי מנתי גס אתה' עזרתי חלד, תעשני השלך יגוני אילי תקן, אהה! 3ל תעזנני ז בבלותו לקונן יגיעו אל מערת הקגלות, דלתי שעריה יפתחו, ועל מדרגותיה ירדו על תמתיתס, שמה ישימוהו גאדון עצי אלמוגים, ימ׳סהו גדמעות שליש, גרצותם תתו אלי ירכתי המערה חיש יעהו זעקת שגל יעועל: הוי ואגזי I אללי לי 5 אחי הלנצח תזנחני, ואם לעל מנשה ממני — רעי 1 אראך עול הפעס! מה ערבה לי מראך דמותך עלי לוח לגי אפתח, אגל! שוא נתמה תהי תמולתך זאת; גל אראך עול גמייס, אילח גל תשוב הלנת מה גדל כאבי 1 ־־* מי ימן אותי תמתין! — פהתימו — ויושם גיו המת אלי חדרי המערה, מעלה המערה נגני יעלו נו, מסנת היגון נסוכה על כל פנים׳ האנשים נפוצו איש לאהלו, ויותר הוא לגלועלי קגרת דעהו, דממת הליל תהס לגשת שאון תגל׳ שקע ומנוחה יחנו על פני הכני׳ מגלי מחריד נשאל נעזג להגות לעיוניו, בהעלותו עתה עלי זכדוכיהו נל ימי חלד אהונו, ומפעלותיו לפניו התיצגו, אם לפנים נמו 5יער קעג אמרותיו מני חדדי לגגו אתיו, עמה, נהשך סעדת גלי ים מלויי דממה ׳ רק לרגעים «הימנה עוד מימיו ׳ נן דוח צח על פניו ב B יחלוף