Bikkūrē hā-'ittīm · 1826-01-01 · 1826 - תקפ״ז · p. [Seite 20]

»* ( 19 ) H2 כעיט אכזרי עלי פגרי חללים, נן יעט ממעון תנים ונמלים עלי נמל אלז" קול פחדים ישמיע: אסף אסיפם מעל פני האדמה! ועל העגים יצו: זדו נמלי גפלית ואלנביש עלי נאות שאננות! ופתאום כמין גננתו סופה גויי האלץ מני מכל יאגדון, באלן עיפתה יכין מטנח, וכדם עצמות« .ידשן עפמת ניא צלמות• פנה יתהלך, יפין אימות, עלי אלמות ■ אין מנוס מפניהו! הה •י שודד! עד מה כל תנקה מחמס ארן? כל, תשעה מני ילידי אדם? עד אנה לא תשקוטי חדכ הזוללה? האספי אל תשנדך, תעל משחית ו,ממכל! ני אנה פניך מועדות, הלא אל אשל אין עול כנפו׳ איש פיעל צדק, הולך נמישול, תולינהו אל אדן לא שלדים כאדחות מקלקלות, גס מכונת נכונים מאגד וצדקת צדיק תסיל מנו־ אהה! מהמאוד הדעות לי׳-ידידי! הננוןוהמנס, אין הקל לתכונתו, למקצה שמיס ועד קציסו, איש איש מיצידי כף עליון הנגלות לעין דואה כל געללמעין מחקדו׳ גס לח חיתם שונן כמו מני היותם עלי —* יהיו לאפס, הכין כמחשכות שכלו, גם .משטלי נונכיס ומסילותס, עלימו נגה אול תכונתו, כעוצם חנמתו סלל לו מסלול כין מהלונתמו, וגס שמה —• כל שקט,דוחו, ממעל לשמי שמיס יעל" ילנב על כדוב ההגיון אלי מקום כל ידאהו עין כשד ומי — למען הנין דלגי אל נשגב ונמלה, ולמען הכין אך קצה אלחות שדי העצמו מספל, ימלומם מהיות נלוא נית חומל, יעלה מעלה מעלה עלי היה נמלאך אלהים יודע טוכת כולאיהו מאפס — ־— אכל! פתאום מסע יתלו 15 — ואינם 1 מקום שם 13p יניל עתה את אשל כל לחני אלן גל ינילוהו * ״ — המסי עליך, מעול באלן! מלוע אך רעות מעלליך? למה לק נגד אנשי צדק כוננו חצך? ותמיד להלוג אן ננוני לחש; מפיצי מדע, תסעל T על מה הקצלת חיי הישל הלזה, מה מאוד טוגו דמיו אל אכיוני אדן, לק צדק פעל געמיו׳ פתאום לקממהו ללאנת נפש אוהביו — שלא טוג לו גאלפי פגלי אגש־ס חטאים ננפשותס ני תגולמו נמנמלתס ואם לא גהמה ישמן מאכלך, משקט גחלנמו לוח מאנתך השואף ממיל לנלע למי גני האלס! — ־ אולם! ילעתי, ברכל! אך כלשע ואון תמפון, אנחת אסשנולה מנעם למו אזניך מקול שליס ושלות, ונכי מספל יעועדו אוהני איש ’של׳ יתנו עונג ללוחך מקול נגול ועונב,־ עלי נגיד אדן תשים עינן, למען תלכ תאניה ואגיה נאלמה העזונה! לו שקול ישקל חמת קנאתך ודשעת מפעלותיך! כי תשכיל עלי משוכותיך׳ גם תלמית לכך השיאך להאריך לאט לאט ממצה 7« האומללים תשימם מטלה למציך, ולא לפתע * מ פתאום I