Bikkūrē hā-'ittīm · 1826-01-01 · 1826 - תקפ״ז · p. [Seite 7]

( 6 ) *33 אל האלהים ׳ שמה תשוון גצל שלי תחזה גנעס ה' זאת נחלת אנוש גאון האת מותל האלם מן הגהמה *) נפשו המשנלת כמוה נמים ממעל לארן ירדו משמים י יעלו א(> יגגיהו שמימה ישוזו ירדו אז ישו3ר לאין יזו3ו אבינדב מה יפו ומה נעמו לגליו הוצק חן גשפתותיו לישן נל אזן נסיל ונער; אן אזן יזנמיס תנקש לעת< מלים גנול יצופו טרם יאמנו• לו יהי כדבריך, לא יצא מטל האלם מגזע אלה מלוע צפן לגס משנל גל ידעו וגל ינינו צור חצנו? מלוע תחשננה עיניהם מראות \ מנת חלקם מענו לקנו? מלוע יגעו תמיל חסרונם ילעו ממיל אנוש המה? בכל מקום אשר חללו נף לגלם אגלון ומות לננלם יעמלו ולנל אשר יפנו קול קולא: גני תמותה אתם,? אליאב לא נן ילילי! אלח חיים למעלה לאלם מנעוריו על יום מומן יביע אל מקגת גול נקל ממנה, ילע לנתן גאלן לא לו, ילע 1 ני לא לאלן לגלה נתן, נ״א הנהו נגל וכאזרח וגל חפציה לא ישוו לנגל עיניו. ני אם נגני ושף יגגיה עוני ילוש אל אל גשמים ולא לגר רק הוא אס לא ני רוח אלהיס בקונו, והיא ננלות שארו ונשרו רק היא תשאן ותשוג אל נית אניה אבינדב הן אמת צלק לגרץ לא נפל אנני ממך• אמנם בבוא נשואה פחד עלי אלס צד ומצוק בי סגנוהו, יאחזוהו ימי עני < נפשו ני שגעה גועות תאנל ממנה הקוה: אז קן בחייו ישא מרום עיניו לנטוע שמה ען תקותו, שמה נקוה לנוח מזעפו שלו ושאנן מפחד רעה . חלף עמלו אשד יעמל תחת השמש־ ואה J את נל אלהילעתי אף אנני נסימיהו• נעלות מות בחלוני לקחת מחמל עיני אמדתי נלני אף אני: לא לנצח ישנת האלם נקני עול יצין צין ויפרח פרח אלהיס יעלה ימן שאול נפשו יחייהו מיורדי גור; אכן רוח היא באנוש! עשתונותיו האלה לא מיום הוללו ז יחנו נקלנו בלבב אנוש אינכם שתולים; ני אס אבותינו ואבות אבותינו סירוס לנו. מעולל ועל יונק דק לשמע אזן ישמעוס ונער ינתגס עללות לגו. שמה זועו אף נטעו אף שרש גזעס, ואז לריק תיגע התבונה לראות אוד גמו אפל סן הנה נענלה . אליאב « י) Öuffjf’ö ©fbid/fe.