Bikkūrē hā-'ittīm · 1826-01-01 · 1826 - תקפ״ז · p. [Seite 6]

©* ( ß ) «€B אהה נעמי! נעמת לי מאוד נפלאמס אהנמך לי דודיך הלווני 3נל עין ותהי שעשועי יוס יום והן אחזתו pp לא אשו3 לראותך עוד עד עולם * * אליאב (3ליהראות ממנו) אל נא! עול תשו3 לראותה" עוד תחזינה עיניך 3יפיה משמח מאשת נעוריך 3אה3מה משגה תמיד אבינדב ( 3שמעו אתי הקול מל3ר אליו ויחרד וישא עיניו וירא את אליאב) הקולך זה אליאב? האף פיך יפצה ה3ל יוציא מלין בלי רעת? אליאב שמעתי תלונותיך׳ שכעמיןטרם בואי עליך• הן ענדו נמשלה חדשים אשל ממה אשתך ומעטה על שפמך" ומתהלך קולל עננה משכון עליך ותשלך את רעיך אחיי גוך ההכזכן הסננת לעשותכה? לא אשה אבינדב ל3ני ולמספד ונהה נהי; ני כאיש גנולמו; אך משנתי דרכיך וראיתי ני חן יפלח נליותך ולא יחמל. הונח אל אל תמפן הה דרכך כסל לך לנן עתה נאתי ואשר יגרמי 3א לי — שמעתי לנדן ומסמל שעדת לאשי — אביגדב כן שמעת ידנלתי לא אכחד׳ נקהל עם אגילנה• ומלוע אשמור לפי מחסס נעוד רשע לנגדי? הנידה לי! מה אנוש ני יצא מנטן אמו. הן לעמל יולד. נל ימיו מגאונים צד ומצוק מצאוהו ונגוע ואיו? שאול ואבדון ינלעוהו אגל זכרו מני ארן? נהלך תועה נמדנר > בארן ציה וצמאון ולא ידע מצוא לדך נודד אנה ואנה עלי שמה יפול פגרו כן אלחות אנוש עלי חלד, טמון נאלן מלנולמו, ועל ירגיעה יפול 3ה נצח לא יעזננה אליאב הירדת שאול ותעל? הידעת דלניה ואלחות שחת מנינם? הן .טח עיניך מראות מה ילד יום ואף ני אחלי מותך? אבינדב אמנם תמול אנחנו ולא נדע ־ אך שאל נא לדור לאפון חייו האח מחכמך אף עוף השמים יתנו עידיהס ויאמרו»< האין ״ אשר אנחנו יושניס עליה ארן אנלת יושניה היא “ מיום נרוא אלהים אדן ושמים מיום שומואדס עסנל נפש חיה עלי חלד׳ מאז פצתה האדמה את פיה לנלע את יושניה, כלס ממנה לקחו ותאסרס ננחשתים נלנלו נשחיתותה עדי ישונו אליה ושמה נעשן יכלו אליאב הטנת לדני ידידי! אמנם! הכל יסודו מן העפר והכל ש3 אל העפר; אך לא מהאדמה לנדה יחיה האדם, נ׳א נשמת שדי תחיהו מתן לראשו עטרת פז ותלוממנו כגל נל נפש מיה ׳ גוף ונפש נו אחדו׳ נל ימי חייו יחדיו יפעלו ונמותו תקח האדמה חלקה והלוח משו3 אלי