Bikkūrē hā-'ittīm · 1825-01-01 · 1825 - תקפ״ו · p. [Seite 42]

SH ( 4! ) ורגלי(תהלים נ״3, י״ז) שדתי עד בקל כאי( (ישעי׳ ל״ח) ואשתומם על המלאה מה יהיה בין זה לזה? אמנסגלאה לי, ני כארי נישעי׳ יש לו הוראה אמרת: הוראת שרש אדה הונח על הפרדיחלקי הגוף זה מזה, נעו וארוס כל עוגלי לרן; אריתי מולי עס נשמי וממנו נגזר איי, נמו חצי מזחצח• ויתולגם א״כ: ד אם מאוגען וואר איך טויממעון גלייך « זא צערשמעטטעוטעעו מיו דאז געב״ן• ♦וסף בעמעל פדיוואטלעהוער אין פואמיטץ * תיקון נוסחת התפלה שמעה ה' צדק, הקשיבה מתי; חאזינה תפלתי, בלא שפתי מומה• (מהילים י׳ג אי) 3♦!"!'יד אפר אנמנו נני אשכנז ופולין מתפללים נמול נימי 3׳ וה' המסמא הנהוגה מתה נסדרי תפלה החדשים: אחינו בל1 בגי ♦שואל העומדים בין בים ובין ביבשה: והוא לרעתי גועות גדול, ני הקישור הזה אין לו שחל נלשון, והוא נלי הננס s —״non se וענ״פ זרות נמנעא — Barbarisme — ואננס בנין לעתי על עמודי ינון ונועז ואומר i השישש נמונן זההנדלהגמ*ומבין~ כ’ז' ’V3,^י אלם) איננו ע"פ דלני לשח עגדת הנמצא;ם ולק בעלי אסופות חכמינו נעלי משנה 'י*־ שמשו 3ו’ אי3ם 3 a "יל יודע, שאס האומר מונן זה צדך לקשור פעל עם שמוש זה, מז נפוג הפעל עם נל הנדל פרעי, ומקום הפעל הוא נין המלה כין ונין מ ■י התכליתית(דאז צוועקקוואדט) נמו; בין שנטמא באב הטומא >" כין שנטמא בולד הטומאה(מעשר שני פ" ג «'4ט) 1.נ’1 עוה’י?ן' מ* כין שהורמו מהיום(ניצה פ״אמ״ו), וכמוהו רמע• ואף ני מצאנו פ מגז רעת