Bikkūrē hā-'ittīm · 1825-01-01 · 1825 - תקפ״ו · p. [Seite 41]

€9» ( 40 ) נוזותיו נתונות גו גשיעור הראוי גלי גרעון ועודף. שאם יהיה 7״מ מז אחל יותר חזק מחגירו וינניע שאר הנמות תתתיו, אז יבוגול היחס ועין השווי גיניהס ולא יגיע עוד העצם אל שלמותו, כגון אילו יגדל מאל נח המעכל נאדס ׳ הצאן ו3קד ישחט לו ומצא לו? ושלמות נזאת היא 3 א י פ ו מ הנחות, ונל זה גרור• מעתה אם הפועל נותן 3עצס כל הכמות והתנאים הצריניס להשלמתו אחד מהם לא נעדר. ומשתדל להשלימו גכמות נחותיו נאמר עליו שהוא תכן את העצם י ההוא, נמו ותוכן לנות ה' (משלי נ״א י״3) ־ פי׳ שנתן נל3 האלם כל הנמות הצריכות להשלמתו " ועשה הל3 שלם 3כמות׳ והראיה עלזהושמיסנזרת תכן(ישעי׳ מ׳ י״3) שמל3ד ננמות נלי ספק. ני השמים גופניים• אולם אם הפועל יערת להשלים את העצם 3אינות נתותיו נאמר עליו שהוא ת?ןןאתהעצם, וידוע שימוש השורש הזה נדנרי חז״ל. וזה פירוש הנתו3 מעות לא יוכל לתקון(קהלת א׳ ט״ו). ני הל3ד נקרא מעות אם אין יחס השווי נין, נוזותיו, ונתינת השווי ההוא נקרא תיקון• י״ש״ר משלי נ״ן במים הפנים לפנים, נן לב האדם לאדם־. פירוש הפסוק קשה ההגנה הזה׳ נראה לי כנה שרש פון הנחתו הראשונה ^ל התנועעת והתנוללת הדגר ממקום למקום 3לי השקט ונחת. והושאל אח״נ על הפגת הל3 ע״י שמחה ועצ3׳ פחד ודאגה ׳ ויהי' א״כ פי׳ הפסוק: נמים הפנים(3ינוני מן פון) ומתנועעים ׳ לפנים ר״ל אל פני המים; ני ע׳י התנועה נשתנה תמיד פני המים. נן ל3 האלם משנה תמיד את האדם ע״י תנועותיו ויתולגס א״כ: וואז אוגרוהיגעס מאססער ««גער אבערפלאגע איזט, דאז איזט דאז הערץ דעז מענשען, דעם מענשען• ישעי' ל״ח י״ג שויתיעדבקרכאוי׳ כזישברנלעצמותי: נל המפרשים נלאו נפי׳ הפסוק הזה ועודנו נתמול שלשם סתום ונעלם, לנן אחוה לעתי גם אני 5 מצאתי 3מסודה גדולה 3מעדנת, צ'3 מן מלות שונות " השוות נמנטאן, ושונות נהוראתן׳ ו3חונן כאלי ידי ודגלי