Bikkūrē hā-'ittīm · 1825-01-01 · 1825 - תקפ״ו · p. [Seite 32]

( 31 ) «S נפשו קשודה בנפשו, כמו לא תירא לביתה משלג כי נל ניתה לגוש שכיס« ביתה נאמד על נפש גני ביתה, בעלה וגניה, וכן ונירא מאד לנפשותינו, ני נן דרך העגריס לדגד בנפש כאשר ידוגד בעצם נפרד מן החי אשד היא בו, נמו שנם בני משקה נפשו• והנה היראה הזאת הנקשרת גלת׳יד, היא יראת האהגה, ובעל ספד הנדית (חלק שני מאמר רביעי) חשג ממשגה חדשה, לאמר כי היא היא ידאת האלהיס, אשד צווינו בה, והיא לידוא תמיד מעשות דגר אשר יהיה דע בעיני ה'; ואולם מלנד כי אשד הוא רע בעיני ה' איננו חל־לה דע הנופל עליו ומכאינו, כ׳ אס מעאנו מה נפעל בו? הנך רואה, ידידי, ני אותו תיראו אמרה תודה, ולא לו תיראו• והנה נל היראות האלה, אשד לא תקשרנה לא עם הפעול ולא גמיים, דבר אין להם עם ההגדלה אשר שמתי פני אליה; על כן אלן אשובה אל מקומי ישנים המה הציורים אשר יצטיירו בדמיוננו, למען הוליד התצעשות היראה,. האחד ציור העצם הנורא, ני נדמהו בלבנו עצום ורב ממנו, אשד לא יבצר ממנו להרע לנו אס יקדה שיפגע בנו; והציוד השני ציור ממקדה, ני נשית לנגד עינינו נ׳ באמת גנון העצם ההוא וקרוב לנאול עלינו ולפגוע גנו* גם ני מן הציורים האלה גס שניהם תולד היראה, הנה בכל יראה אשל נירא, יהיה אחד משני הציורים הוא הגובר בדמיוננו: פעם נתבונן בגדולת העצם הנורא, וגלב נחו ועזוזו, ועל נן נידא׳ בלי שים לגנו המונן הוא העצם ההוא וקרוב לפגוע בנו, אס אי|׳ אך גדולתו תנעתנו, ועצמתו תסרידנו: ופעם נצייר בלבנו ני יש לבד הגנון וקלוב לפגוע בנל< ונירא לנפשנו, ולא נביא במאזני משפט נמו ויכלתו גלל והנה נא לנו שני מיני ידאה, אקרא לאחת יראת הנח, ולשרת יראת הפגע הלא מעתה הנה בלשוננו הוצב לשון יראה עם הפעול להודות מל ידאו/ הנח, והונח לשון ידאה עם מ״ס על יראת הפגע העבד ירא את אדוניו, מרעתו ני נל אשד יחפוז יעשה גד, ואס אדוניו קשה ואכזרי, הוא ירא ממנו, מדעתו נ׳ קרונה חמתו לבא, ושבט עברתו להתנוהן׳4 הלא תראה, ידידי, דבלי ישעיהו לאחז ולאיש יהודה: לא תאמלוןקשי לנל אשר יאמר העם הזה קשר ואת מוראו לא תיראו ולא תעריצו י לא תיראו את מוראו מתבאר מן האמור אחדו ולא תעריצו, לא תתנו לו חוזק ויכולת לנבור מלינם, והנה היראה הזאת יראת היכולת והנס אין בזה מקום ליראת הפגע׳ ני הנה נבר עלה רצין ופקח ירושלים למלחמה עליה, ואיל יאמר הנביא לאיש יהורס: אל תיראו פן יבאו עלינס? ונבר באו ואולם