Bikkūrē hā-'ittīm · 1825-01-01 · 1825 - תקפ״ו · p. [Seite 28]

X3■ ( ך <' ) 2>t גדולות׳ מוד ואהלות/ נשמות ונפעלים ונמלות, הנעולות וננולוח, נמחשכיס נמצולות, ומעדות צולים ונמחילות, מיום גלות וראשונה ׳ הנה חקירת ה73לת הלשונות הנרדפים ׳ הנראים כמורי® על דגר אחד געינו׳ למצוא החלוקים הדקים המגדילים נין ענץ תגה אחת לענין רעותה ׳ הוא ים גדול רחג ידים ׳ ראוהו הראשונים, וייראו מגשת אליו; וזה חמשיס שנה גלגד אשד מלא לג גני האדם, לצלול נמימיו האדירים ולהעלות פנינים נידם• הנה זה המש מאות שנה ועוד, נגד נתג רגנו גנזיי (פרסת עקג): יש הפרש גדול נין המלות, ויש גחלוקי הלשונות ידיעה מופלאה׳ הנמה מפואדה וגם מאז ומקדם, חכמי המשנה והתלמוד גס המה ׳ לא חדלו לפעמים להגדיל נין הלשונות הנרדפים, ולנאד איך המלות השונות על ענינים שונים תורינה׳ ונגד מצאנו להם אשר הגדילו נין נשך לתרגית (פרק איזהו נשך), נץ נדד לנדנה (מגלה נקראת), נין מורא לניגוד (קדושין דף ל״א), נין חליפה לתמורה (פרק התודה היתה נאה), גין אחר לאמרי (גמדדשיס) ׳ נין רקיע, שחקים, ערנות ׳ ומנדיהם (חגיגה י״3), נין שוא לשקר (שטעות פרק שלישי), ונין רמה ניס לירה ניס (מכילתא) אחריהם גדולי חכמי ישראל, ואף מאשר לא היתה חנמת הלשון מלאכת עמדתם, דונם, אס מעט ואם הרנה, שתו לגם להציל את הנרדף ולבלתי הזניר המאורות הגדולים, אשר מקהל עדת חכמי קלשון, נדש״י, דאנ״ע׳ דד׳ק, ואחזת מדעיהם, הנה לנו דנני חננאל ( הניאו רננו בחיי) אשר הבדיל נין מי למימי; וחכמי התוספות (שנת ל״ו) הגדילו נין קש לתבן; ורמנ״ן, נפירושו על התורה, חילק נץ ריב ותלונה, מקניהם ונהמתם, מהרומתן, מות ואסון; נעל העקרים (מאמר נ' פרק נ״ז) הבדיל נין שקר לכזב; דננו נסים, נעל הדרשות, נין נגלל ללמען(דדש ט'), ונין לו ואליו(נסוף הספד); הדנ החזקוני הנדל נין נשמיס וסמים׳ ונין יום ויומם; רון יצחק אני נ:אל, נפרוש התורה, הבדיל נין גוע מת ונאסף אל עמיו, האמין לו והאמין נו; רני עונריה הפורנו, נין גוי ולאוס׳ אפוא ואיפה; ונעל מעשי ה'נץ מטח לחוסה* ועוד כאלה תמצאנה בגנזי המפרשים והחנמיס נלס ׳ דדשית וחקירות נהנרלת הנרדפים ׳ רק לא הרנה נמשפן ׳ ולא אחד נהם אזל מתניו לנקש את כדדף ננל מקום שהוא, ולא אחד נהם ייחד על הרנדיס האלה ספר מיוחד; מלנד ני דנים מן הקדמונים קיימו זקנלו נדעתם ענין