Bikkūrē hā-'ittīm · 1825-01-01 · 1825 - תקפ״ו · p. [Seite 22]

»4(21) לצמתי, ונתפימדטו וישימוהו נרואי, עד לצדן תפקדתי יזללו, עוד לבוז היית נעיניהס ובחרפה הנו לחיי, ויחשבו קלוני זה אשד קלותילמוס נפשי/ אחרי ני סמו ני דופי יקראו אסלי מלא: " "נואי נצור והגומני בעפר נולך פצעים וסגורות ומנהטריה, מכף יגל! ועד קלקלך א־ן גן־ מתום! ״ ונפשי עלי תאנל, ועלי לני לוי נדזי׳ו׳ מדלי לך מן האלם האדםהזה" ני נמה נחשב הוא בעיני ונעיניך• ידעתי את העם הזה ני נדע הוא, בי פרוע הוא אף שנח ליפי נל ימצא נלננו, ולשמצה נקמיהס אף עדי אלף לא יספיקו* הן מזיתי נאלה לנות השמש ממרום נתינה ישלח אורהו עלי ים לחוקים " כי יסול הירח עליה דרנה "לדם נהפכה ותמש מושך" ננה יאמדון נני חלוף/ נאין מנין באין משים על לנ ני היא נגנוד תשיש עלי אורח נתינה " ואך צל הסהר לרגעים מפנינו תנסה / אנחנו קודר הלמו והיא מופעת ש״ע, לזאת דאגה מלאתי/ ופלצות נעתתני, יראתי אס נמוה אחדי ענוד החין עוד אשוב אופיע/ אם עוד משכילים ני יזהירו,נזוהל רקיע• וצלי דבל יגינב ותמונת אחותי נת לאטינא לנגד עיני׳ אשל גם היא ננד מתה עלי וכלוג לה ננות למשפחותיהן נן לגזרים הונקעה, בנותיס ׳ לשונות החיות אשל נארן יתהלכו למו מנהגות בקול יונים מקומה נערו ׳ ואמותן גולתה הועלתה עצמותיה נמעט לסיד נשרפו, ואך מנחי חדשים ונגוני למש נמעוזה תמנו לעדה אחזתני, נעות׳ אלוה יעדנוני אס לא גולל אחל נפל לשנינו / אם לא כמוה כלא הייתי אהיה נה״ו׳ רעיתי ממתי! אל נא למאוד תתעצבי, להט החרג המתהפת עלי ראשך לא תלהט מוסדותיו, ונאחותך ההפוכה נמו רגע חלו נהיד׳ חוי3 אל תתהפכי• התנחמי, ידידתי! נטחי ואל תפחדי! ני שאלי נא לדוד ראשון ימי שני דוד ודוד ענדו וחלפו, גם אז גנני עמן תפארתך עדי אדן הורדה, גם אז על זהדן חפנה גדולה מעלפת ספידים נפלה, ומני נא שמשך מיום אל יום נהה מדאיתך על שקמתי נפתלי שקמתי אנ נישראל ולא היום החילותי למד לך ולרוע מצבך ומעמדו, ני גס מאז התאוננתי נאזני נני עמי ׳ ואגלה אזנס למוסד למען לקח יוסיפו, שמעי נא והטי א1נך לקיל מי’ אשי דנרת׳ *) : ״ יוס מעיד הקדש יצא יצאנו, נסתם חזון ___ נס *,י נשיר ההלל ריע,