Bikkūrē hā-'ittīm · 1825-01-01 · 1825 - תקפ״ו · p. [Seite 23]

( *2 ) WS גס חנמה לא מלאנו ׳ ומדבר נלשון קודש חדלנו י - גם אמדתי: ,פסו דוברי צחות יחדיו נלעגו, כמבין כתלמיד ב7רך שגוי'• ומי מלל גס אז לשארית בניך אשר עוד דדו עמן, הנקה בניס שפה עבריה, גס אחדי בלותה עדנה תהיה לה, ומכוער בשדה ילוטפש־ גס עתה עוד תשאי בניך בחוצן, ועל צדך עוד יאמנו ׳ כי לא לן אורח ננשיס אחרות׳ ני חיה ני קרובה את, גס אחלי- מותך גס אס ייחקוך כל מאהביך, ונל בועליך אס זנו ממך עוד יבאיוס אל אישך הראשון תשובי, ושלהבתך שלהבת — יה בוערה בך עוד מאיר נתינות דרנך ש״ע׳ "זרע בארן אם נשחת מראהו, עול יצין צין יגמול פדהו, ומריח מיס עוד ישוב יפריח" *) כה דמית מעמד בני עמי בארן לא להם ׳ תדמני גס עתה באדן לא לי י — אתה האיש עושה פלא! לו מאז גס עתה עלי הופעת וחוקי למו הודעת׳ לו נמאז שבטך ומשענתך תמיר ינחוני, ועל מי מנוחות בנאות דשא ינהלוני i ולו מלין תמיד היו להס לצהר, ני עתה גס המליצה תטהר נשחק לטהר ׳ ונערי בני עמי לא יתנו נתף סודרת אך עתה ׳ אהה! נפדה סוללה ננבש אלוף במרחב סדרו עתה אחדי ענשו מיתרי ננורס חמסוה מני עדנים על יבלי ארן שנער, אחרי התפרדו קום מני רוב ■זמרת אצבעות מנגנים׳ עד מהרה שנחוני ולא - ן יזנרוני עול נה״ו׳ התחת זאת לא תרגז ארן ומוסדי בריס ידגזו, תחת עבדים ני ימלונו, ושפחות גברתן ני יירשו? עבדים על סיס ירננו, ושלי קודש כעבדים אר;ילכו?-ראו בטיס׳ בני ישראל! והביטו,, וארן סינים שלחו והתבוננו מאד, הן היהה נזאת בימינם ואס בימי אנותינס׳ ההימיר גוי שפת קדשו? — **) ויושבי ארן יאפאן ההלנו נתינות עקלקלות ריזורר אחור מלשונימו? ועמי המיר כבודו נאי — ננוד׳ המירו מתק תנובתם במר סלה ש׳ע ׳ הה! בית אפריס תמלוליס הכעיסוני! נה״ו, אולם אנסה דבל אליך התלאי? תאוה נהיה תערב לנפש אף ני __ קיל *) נשיר הראשון תשירי תפארת. **C סאנקריטטא נלשוגם, היא לשון מיוחדת אשר 3ה לא ידבר איש אה רעהו ולא יכת3 C3 נל■ דנד חול, ני קודש היא להם, וניושני ארן סינים — וזינא — גם יושבי ארן יאפאן נדרן זה ינהגו.