Bikkūrē hā-'ittīm · 1825-01-01 · 1825 - תקפ״ו · p. [Seite 21]

סי ( 20 ) *5 שנעם , עדי מבלי מקום קיא מלאו / ואלה ניער 3ער3 ילינו בארץ תלאוגות, אין אשכול לאכול ואין נטף מיס להשקות צמאון נדון צחה מצמא ש0(1, הן צדקת אענן ודעת שפתיך בדול מללו, ני עתה מלוג עשותס המזמתה אשמו ולא נקשו פני עוד ונדו3 לי מז3חות תחת אלון ולבנה כי עוג צלס, אלה עתה נסנך ען קלדומות יבואו, וכא3ני גיל מנופצות אגני מזנחות' הסירו התזו הן עול שארו באלית צנאי נשניס שלשה גרגדיס נראש אמיל, כלקט ^3ליס כעוללות בצל / ואולס שאדיהם — כלה לועג לי, לשחוק הייתי להס *)׳ ני אחלי היו לי נמו אכז3 מיס לא נאמנו" ויבשלו נללניהס׳ ויפלסו נתי3 לא מפעמי דגלי סלולה " תענוגי רחקו ממני ומפני לא חשנו דנד לשונם נחנס: דדנו לא נבוא עוד אליך, קלני אלין אל מגעי נכו נה״ו, שומו שמים לזאת, וראשוני הדולות מדאש אחזו שעל! נמו שצר בנפשי כן הוא, לשמע אוזן תצללנה שפתי, ולבי וקרבי לך, אהובתי J מאיד יהמו• מה נחנת, שפה ענריה! 3עו7• נימי עלומי׳ נאשל שס גתנל הופעתי עלי עצמך/ גלחון הליני נחמאת חלנך, וצור •צוק עמדי פלגי דנש ושמן תחת לשונך שס זדחת נגה ך לישרי לנב, שס הפיצות ענני סכלות בכי עמי עלו מני קצוות אדן פזודימו, שם עין לאומים עלי הודך פקחת, וישתוממו ני נעור קיר מששו, ועל הנה נסנוידיס הונו מהניט אל נגה זהלך׳ אשר נל עני דוח כהה תטהר ומכנה נגדה תעופה ננקל תהיה׳ ,נמצאו מריך ונאנלס ויהיו לנו לששון ולשמחת לננינו" נכה אותי יפארו חכמיהם, וממצהלות אנירי מל־ציהס רעשה כל האון, ושנע המושלים דודה נאף ושיט ע3לה עתה מננף האון זמירות השמיע׳ שנת נוגש שנתה מדהנה ועתה הה ז נל עונל עליך ידיד ממך ן ויאמרו: "הזאת לכם עליזה מקדם קדמתס, גלילת יופי משוש לנלהארן"! ש“^, אהה ליום! עתה ני התפלשתי נאפד, גתים אפר על עיני, עתה ני גזו נזרי והשליכו / הקדיחו קווצות ראשי שגלשו מנעל לצמתי (* חת נעמו אמרות ידידי הנגון מו״ה שמשון נלאך נ' נספר שנילי עילם, אשר התאונן -נאזגי אהונו על שפתינו הנוה והתעונגה ני סלאיס ירדה ומנויה יזילוה, קראתי -י- ופלגי מיס עיני תרדנה. V