Bikkūrē hā-'ittīm · 1825-01-01 · 1825 - תקפ״ו · p. [Seite 20]

( 19 ) <& יאשר למעלה למשכיל ילמד להועיל אנשיס כני גילו, או ני נל3ת ידם מאמצנו לגשת אל המלאכה ׳), חיש יקרי3נו לרצונו אל מז3מ המנכש, ויוחקו מליו כעט 3דזל ועופרת׳!ולעד כספר ינת3ון למען יפוצו החוצה ושם לו על פני תנל• אוה3יו ורעיו אז לנגדו יהללוהו, ומליציו רעיו כין כוננים קנו ישימו ׳ הילל 3ן שחלענוהו, ילניכוהו פל כמתי ע3 סד מועד ירנתי צפון־ אלה יענדוהו עטרות חרוזים מעשה ידימו — להתפאר ואלה נאו3 חדש יכקעו צוד נטנם ויזונו — מיס ■ אלה אמנה אל דנריו כאל מטר ייחלו ני לא ידינו עד מה, ואלה ליום מועד יוחילו ימי השילום כי יכואו ני אז שכעתיס אלחיקסישינ זה ישא משלו מארן מלחה ערכה ושוחה ׳ «שימוני נמדכר ישיתוני נאדן ציה, ואותו כמו פולח ונוקע — פזר עצמי/ וזה לצוד נחלים ידמני ממני נמטה זעמו הוא הוציא נחלי מים, לנצל נחלים אופיר אשר מני תחתיות הדיס דלו מאנוש נעו• שפתי האחד אל י0וד כית אנניס ידמני ואשוה י עוד נשרי נן שיניו — ואני נפי אחר נפתור על פנת גג ׳ זה ׳גניה למעלה וזה יעמק שאולה נה״ו / הוי נכעדיס מדעת.י הוי עם לא יכין! ש״ע, ומה אאריך עיד נפשי לספר לך נל דמיונות תמונות שונות נדמיתי נס, כ׳ ידהנו כ׳ ננער נזקן כנקלה כננכל, ועלי יתפארו לאמד: המה העמידוני על תלי — אס אספרה לך נמו, לא אדע ספורות למו חדשים לכקדים ילד כי יולד כן ני ינתן למו, ישימו את מחכדו לאכיגדלני׳ אשל על פני אחותי יכירני פי שנים להנחילני׳ ועל כמתי אדן יעמידני, כאלה רכות ינזיכו ונחשס כפני יענו• זה האיש, יקראו, כגכה אפו דלתי שמיס פתח ׳ ומעינות תהום לו ננקעו ׳ יגלה עמוקות מני חושך, ותעלומה יוציג} לאור• ואני אמדתי, ואל חוק ספרתי׳ אך כני אתה, כימינך תסעדני נאשר עם מלכים ויועצי ארן ככר הושכתני׳ והמה חכדי גנכיס מגנבי לכרי איש מאת רעהו כמותך, ילידי! לקחוני להם לנת נה״׳ו׳ מה נמדצו אמרי מלין יושר נדנדו: חלק לנס עתה יאשמו! לאיתי והנה עמך נשים כקרכך׳ על שתי סעיפים יפסחו, אלה אחדי נהלי נחלי לנש המליצה ינהלו, מכלי לים יאנלו, יסר מדי שכעס SSombe v, I, Flavius v. P• BEER. ■א ■5 f• 3lmnctfung (* (a) a