Bikkūrē hā-'ittīm · 1825-01-01 · 1825 - תקפ״ו · p. [Seite 12]

5» ( 11 ) י*5 המנתנים האלה עמל נתנו ־ — על נל שפייס נמדנל באו משוללים, נחו שכבו בבין מציל, מושלים ומליצים יתנגדו כילק יתנגדו בלי אלגה ללוב y נל היום ונל הלילה תמיד לא יחשו. אל למי להם• מקול על חלוקי הנחל ישפנו את דוחי, ונין מלולים ושיחים על עצי עדן ינהקו, על נום יקד ורנן צאן לטגח הנלעו מנאג ל3 יצעקו ומשנל לוח יילילו ׳ על פי כבל מלא יין מטוג לג ילונו, והיה ננול לול וננל יין משתיהס! אלה ישפכו סוללות שידים וקסת סופל גמתניהס, ואלה עלה חוח גילם ומשל גפיהם ,' ויין ידליקם הצית גס אש , ולהגת שלהנת תוקד גס על עולם לא תננס• נה״ו, אי שמיס! אס נל עם ה׳נניאיס מתננאיס גמחנה, ועם כל עמך מליצים נקלנך, למי יטיפון כל אלה? ועל מ׳ ישפכו את לוחם? — אמנם איך נהיתה הלעה הגדולה הזאת? מי הס3 את ל3 העם הזה, עשל מעלות אחולנית גמעלות אשד עלו? ש'([, זה פלי חטאתם ופשעדלנס, כי פדי מעלליהם יאכלו, הוי חכמים ומליצים נעיניהס׳ ונגד פניהם מושלים! נטוס ידע הנעל מאוס גרע ונמול בטוב, טלם ילמד כלכל דגדיו גמשפע, מליציו רעיו יאמרו לו ועליו יתהללו "תורי זהב נעשה לך עס נקודות נסן> אשל ספולות נשים לו, גס מלון נחגירה במאזנים יעלו יחד" והוא גס הואנקנאו להם, כמתכונתם יעשה, ינניל מלין אין הבין למו, ישא משל גיוס ההוא ומליצה מידותלו־ הה! מספלנניך היו מליציך יהודה! *) VTO/ אל נא יחל אפך, היפה גלשונות! ואל עלי תקצופי, אם אמדי אליך, אשל לגיס מעמי האדן יעלילו עלילות גדשע, וימפאועליך דגלים אשר לא כן, גאומדס, כי לועה את, שפת רועי צאן היית עוד היומך על אדמתך, שפת יושני אהל ומקנה אסל עם אדם דגר אין למו, ועד עת כזאת לא הגעת למלונה על עמים כנגדי כנעני האדן׳ ודק נזאת אחותיך הצעילות למלונההצליחו, ואם גשיל וזמלת־״יה יתר שאת ויתד עז גנחך, יען קצדו מליך. ושמותיו יורדים חדרי גטן, הלא נופלת את מאחותך העדנית, אס לשון למודים משאו עלי פיך׳ ני לנות שמות אשל גהעשתה חיל *) עיין 3מאס!> תק״ן