Bikkūrē hā-'ittīm
- Journal
- Bikkūrē hā-'ittīm
- Volume
- 1824 - תקפ״ה
- Date
- 1824-01-01
- Page
- Seite 134 (sequence 135)
- Language
- Hebrew, German
- Belongs to
- journal volume
- OCR quality
- 65% known words query
- IRI
…/4782723-4783713--1125-4783849- Visual Library
- page viewer of the UB Frankfurt
OCR text
»+ ( 1,34 ) השגה האחרונה לשמוע גלמודים גמלא עם הוספות כנ׳ל, ספי הגוזל וספל התולה וספל ממגלת עמנואל, אשל יסולס ואשל יודפס נמלינתינו. או תתתיו אסיפת שירים אשר יודפסו פה, או אשל ידפיסו גני מגלת לשון עגר יל״ה אזהרת ראשית היא שעד תום שנת י״ג לא ינשו הנערים אל הקדש למוד משנה וגמרא, עד אשל לא מלאו כרסם לחם המקרא* בשד קדש הדינים, ויין המוסד; ואזהרה הזאת לנה היא לכל זני הגולה נכלל?* ונפלט למקצת אחינו אנשי גאולתינו אשל סרו מדרך מורה שנכתג ולא ידעו את המעשה הטוג אשל נעשה לישראל ולא נשאל להם לא כתב ולא לשון‘ נמטותא מעיינו לן אמלינן לנזירא וסחור לנרמא לא יקרב! ראשית שנת י׳ח לימי חייהם היא השנה הראויה לעלות לנתי המדרש הכולל ושם כל איש כפי אשל ידננו לנו לקדנה אל המלאכה לעשות אותה, ילמד הנתוח, ההקזה, והרפואה, המדידה* הניגון* וחכמת הכוננים, חוקי העמיס ודיני ומשפטי המדינה והעיר, הכל כפי לצונו אף אשר יער ה׳ את דוחו לנחור נמלאנת שמיס התונחה ההולאה ופדנוס הקהלות אחר למדו ד׳ שנים במדרש הכולל חכמת הטנע " עודנו עצור לפני ה׳ יהיה שלוש שנים ושם ילמד פה אל פה ההוראה והתוכחה ונשנה הרניעית יהיה כל פריו קדש הלולים, ולהוסיף לנס תנואתו, זה דרנו כל הימים למשך השנה ההיא לחנן עצמו ולהיות למופת לאחדם : יוס א' לימי השנוע יפרש אגדות, יום נ׳ יפסוק דיני איסור והיתר, יום ג' דין נין אדם לחנירו, יום ד׳ דיני קדושין וגיטין, יום ה׳ דיני קנסות ומשא ומתן, וכן יחזור חלילה, יום ש״ק ידרוש נדנים ׳ ואחר כל הדנייס והאמת האלה יוכתר החנילות וילך ללמד הנעלים נעלי הפוזות או נמדדש העיד, ואחרי כן יושם סייף לד3, עד נא יומו ליש3 על כסא דין או הודאה או סונחה ׳ ועל נדון הזה מודה אני ני עוד עצור נעצמותי לנתוג ספד נלע״ז נו יונללו נל דרשות השנה מדי שנת נשנתו על מדה טונה או נגד מדה רעה, נאשר עשו נעל נינה לעתים ונעל גנעת שאול, אך לנטות .מעט אל דרך הגוים אשד אנו דלים ניניהם, הנוחרים להם איזה פסוק ודורשים עליו ועל חלקיו לנרי מוסר* ואעשה כן גס אני* שר לאלוה מילין ואזהרה רנה לאורייתא, ני נכל למולי הנעלים לא יראה ולא ימצא למוד אגדה לא מיניה ולא מקצתה, כי ההוגה נה עודגו נער יארע לו מה שנינא עליו דינ״ל האומדה אינו מתקנל שכר 1