Bikkūrē hā-'ittīm · 1824-01-01 · 1824 - תקפ״ה · p. Seite 129

( 9ב1 ) *53 לשני לאשים הפרוזדור והטרקלין, והיה הראשון לתקון כמל/ והשני להעמדתו, ומשם יפיל לסעיפים, נאשר יורוני סעיפי• התיקון הראשון הוא לתקן מדות ועליות מרווחים משוחים נששר, על ני ידוע הוא ני נאשר הנפש נזונת מנתון מפרי עיניה היא יותר מזדננת נמיושנותיה, והמלין החנם נמשליו האלהייס השכין החנמה בראש מרומי קלת, ליד שערים מבוא פתחים, וקרא צווח: לא אמדתי לנית יעקב תהו נקשוני במקום חשך דרשוני ־ שגית, ני המלמדים עצמם יהיו מלובשים בהוד והדל ולא יהיו בגדיהם בלים ומטולאיס ולא יהיה רבב על בגדיהם נאשר הורונו רז״ל; ונוסף על זה הזהרת החנם—עראסמוס—אשל נתב ני הנקיות החיצון הוא אות על הנקיות הפנימי* שלישי, ני הנערים יהיו הקייס בגופם ובגדיהם, קווצותיהםתלתלים, צפורניהם עשויות, פאדס חבוש עליהם, נעליהם ברגליהם; ולפרש הנל במלה אמת, יקויים נם, והיה מחניך קדוש ולא יראה בך עלות לבל* רביעי, ני בין בשעת הלימוד בין בשעת התפלה ישבו כחוקת התורה, עיניהם למטה ולנס למעלה וגופם ישר הולך, ולא יתנועעו ממזרח שמש עד מבואו שלא נדרך נל האון נאשר עשו קצת מסירי לעין מאחינו אשל היו ללעג וקלס לנל משפחות האדמה, על ני הדעת נותנת* ני בישוב המן> תתיישבהנפש, ועל דדך רמז אומר, ולא אותי קראת יעקב ני יגעת ני ישראל * חמשי, נין סדר הזמנים יתוקנו שעות אשל נהם הנערים יצחקו במקל או באבן יל או ננל דבר אשר יקל על האדם נענוע אבליו, ובוא דבר טוב לבריאות ונחמד ללימוד המלאנות כגון צחוק המור ונדומה. ולא כאותם אשל חשנו אותו לאיסור, ני שמולה ועדונה היא מבלי דז״ל לא חרבה ירושלים אלא בשביל שהיו מצחקים בכדור בשבת, אלמא בחול שרי I ומינה שמעינן שהצחוק הזה מנהג ישראל הוא• ששי, בכל יום נעלות המנחה המלמדים ותלמידיהם ילכו לטייל מון לעיר וזה יהיה להם למשיב נפש ולכלכל את בליאות גופם* שביעי, המלמדים למלאנת שמים גדולה נזאת יונרחו לתת נל זמנם; אם כן איפוא, שנר בטלתם וחלף עבודתם יומן להם בדוח ולא בצער נאשר קרה עד עתה לרובם כידוע, כי העניות וחוסל הפרנסה לא הניחה מלה טונה, ומשל קדמון הוא: חסורי מחסדאוסיניקתני? ט 1 , שמיג♦