Bikkūrē hā-'ittīm
- Journal
- Bikkūrē hā-'ittīm
- Volume
- 1824 - תקפ״ה
- Date
- 1824-01-01
- Page
- Seite 128 (sequence 129)
- Language
- Hebrew, German
- Belongs to
- journal volume
- OCR quality
- 57% known words query
- IRI
…/4782723-4783713--1119-4783843- Visual Library
- page viewer of the UB Frankfurt
OCR text
42* ( 128 ) *9 לעשה נן לנל נוי למיוס סור אפרים מעל יהודה גררד&רמן מננולו ריוגמתך לנשי ודס! הן נל אלה לאתה עיני נסמדי מנשרי החכמות, ותקח אזני שיח מנהו מדוזניס ויועצו ארז, אשד מדי ענדם עלינו הגידו לא נמלו את אשר לאו׳ אך לא סאמנתיו על אשל נאתי ותראינה עיני׳ יקל ספלי החוקר הגדול נמוהל׳יר משה כן מנחם נר״ו אשל האיר עיני הגולה נפדושיו, והניטו אחלי משה אשד הניא פנס להאיר נל נני עולם נמה שאחד הטנע נכלל, ונהשארת הרפש נפרט, ואשר אין ערוך אליו ננל חכמי ישראל אמר חתימת היד להדמנ״ס ז״ל; ועודנו לא ישוג מדעתי עת ני נאתי ניערת הלבא וצופת צופים המוצק מפי המקים מעפר לשונינו הקדוש כמוהר״ל נפתלי תירץ ודיזל* נל״ו אשר לו דומיה תהלה, ואשל לא קס כמוהו נפאל הדר זך וצחות הלשון אחל ל׳ יהולאין' חיוג ז״ל5 והשלישי הרופא כל נשל ומפליא לעשות ההליסוף המעולה כמ״ד מרוני גר״ו אשל לו יד ושם נחנמת הטנע וידבר על העצים ועל האנניס ועל אשל נמים מתחת לאון׳ לנר קטן וגדול לא נעלם ממנו נאשר העידו שומעי שמעו וקוראי ספריו הלא המה שלשה הגנוריס ראש לאסיפתנס היקרה, ברוך השם אשד לא השנית לחנמות גואל, ואשר הריס אתנס מעדת ישראל וקולא לנס עמנואל הן נולנס קודמי אש הפודה מנעלי זיקות החכמה, ומי אנצי ומיניתי, ני אעיז פני לעלות ולראות לפני יקר הדלתנס? אך נאשל ידעתי ני המנמה נדה ולא תבול לעד, נקלה להגלות לאוהניה ולהמצא למנקשיה אזרתי ניני חלצי לכתוב המעט אשר ידעתי, ועת ני אננד נשמנם הטוב ונטונתנס הדנה, אלע ני לא אנוש . עת ני אענה אף אני מלקי וצחוה דעי גם אני: הן האדם היה נאחל מצנא המרום נמרום מפאת נפשו, ומצד גופו עיל פיא אדם יולד, על נן גנלו ראשונים כי האלם ען השלה; ועוללו רך וטוב נטכו נרצונינו, ועודנו באנו ונמזקתו נפתע ישני והיה ללא הועיל, ואם 'סמך איש עליו ונא בכפו ונקנה; על נן נתחיל להשלים חוקו מנטן, מלידה׳ ומהריון, נאשר הורונו נל חכמי המוסד, ונפלט המאור הגזול הדמנ״ן זיל, חנמת אלס תאיר פניו הלא היא נתונה על סמל הישר• ד,ז עתה מנרנס נן הוא ׳ נחשוג בכל תוקף לדעת מה נעשה לנער היולד ללמדו ספד ולשון ולתת לפתאים ערמה, לנער דעת ומזימה, להדים מנשול מדרך עמינו, ולתקן מוצאס ומוראם מנית וממון ׳ והיו בנינו ננטיעיס מגודלים ננעוריהס, כארזים נטע ה׳, נרוך העס שכנה לו בלון העם שה' אלהיו! על זה לאיתי ונתון אל לבי לסבב את פניהדנל לשני