Bikkūrē hā-'ittīm
- Journal
- Bikkūrē hā-'ittīm
- Volume
- 1824 - תקפ״ה
- Date
- 1824-01-01
- Page
- Seite 123 (sequence 124)
- Language
- Hebrew, German
- Belongs to
- journal volume
- OCR quality
- 65% known words query
- IRI
…/4782723-4783713--1114-4783838- Visual Library
- page viewer of the UB Frankfurt
OCR text
£>t ( 7 23 ) K2 עוד; ועוד לו יהי כדכדיו, עדין לא מקן כלום, נעיוי שלא נמצא השדש הזה נמקדא רק «נין התפעל ואין לגזור עמנו 3כין הקל נמנואר אצל המדקדקים; ועוד שאין זה ערן הכמה כי עיקר כוונת כ3דנה היא על הטומז והיגיעה ופנות המחשנה הטהורה והסרת טרדות עניני העולם מלבו 3שעת הלמוד, והפלפול 3כלל הזה׳ אצל לא שתהיה ענין הפלפול עיקר כוונת הצרכה (יעוין 3מ"א וט״ז א״ח סי' מ״ז), וזהו כעצמו ענין מלת התעשקו כלומד שהיו טרודים ונתעצמו עמו מצדי הדי3 הזה׳ והוא נ״כענין מלת עסק צכלמקוס שכזכר צדצדי חז״ל, ונ״ה דעת אונקלוס דשיי הראצ״ע ורד״ק ושאר המדקדקים ומפרשי המקרא ואין פוצה פה ומצפצף להוציא המלה הזאת מענין עסק שכדברי חזיל, האמנם שכת3 דשיי ז״ל עשק ערער אין כוונתו להיות הודאת המלה הזאת מיוחדת על העדן ההוא דוקא« רק שנא ללמד על ענינו כמקום הזה ׳ לפי שלשון עסק כולל כל הענינים הנעשים תחת השמש אשר ישים האדם אל לצו ויטליד אתמחשכומיו 3הם אס למלחמה אס לשלום או לשאר העניניס לכן הודה רש״י ז״ל כלשונו הצח שצמקום הזה עניכו על עסק הערער והוא כולל ואח״ב מפרשיי כדכור שאח״ז ״ ני התעשקו עמו נתעסקו עליה צמדיכה וערער “ ירצה כזה שהעסק אמכם היה כמדינה וערער ונ״פ הרא״ס זיל הדי שדעת המדקדקים והמפרשים כהוראת מלת התעשקו מסכמת לדעת הפוסקים ככוונת 3לנת לעסוק כדית ושאין ה3דל כלל כין מלת התעשקו הנתונה כסיין וכין השרש הזה הנזכר תמיד בדברי חז׳יל נסמ״ך ואולם כמקרא לא מצאנו שדש הזה נשאר הנניניס אצל 3ד3ריהס זיל נמצאים לרוב נבנין הקל וגס 33נין הפעיל נאמרם ומעסיקי! אומו עד שיגיע זמן השחיטה (יומא פי״א) ואין ספק שהיה נדור אצלם שמוש הפעל הזה בכנינים האלה ואם יאמר האומד שהאמת כן הוא שהוראת השרש הזה אחת היא נסיין או נסמין, ומ"מ ראוי לנדן לעשוק נסי״ן אחרי שנמצא נן כמקרא, ומה שהשתמשו כו חז״ל כסמ׳ן כוונתם כזה להיות הולני דרך ואויליס לא יתעו כקריאה והוראת המלות שהן משרש הזה אמרי שדכייהם ז״ל אינם מנוקדים ונקל להתחלף ענין השרש הזה לענין עשוק וגזל ע׳י חלוף ושנוי הקריאה ונמו שנהגו כן גס כשאר השדשיס כשדש איס, יחס ׳ כרס. ודומיהם הנתוכיס כמקרא בסיין וגם השתמשו כהס כסמ׳יך ככל מקומות מושנופס? התשונה שאין הטעם הזה אמת, כי כנד נמצאו שרשים שהשתמשו גס המה ז׳ל נהם כסיי׳ן נשדש שנר שוס וזולתם וכשאמרו אל תקרא ושם אלא ושם (סוטה 7ף הי) היה זה המקום היותר ראוי לכך לכתוב המלה נסמ״ך לפי הטעם ההוא א׳יו שאין זה טעם הדנד דק שהאמת כן הוא שהיה /