Bikkūrē hā-'ittīm · 1824-01-01 · 1824 - תקפ״ה · p. Seite 122

S* ( גנז ) CM 3לי ספק שהן עגריות אחיי שדעת שפתם כדור יזללו שפה אחת כל״הק ונל בכי החעלו3ות מלשונות אחדות הדחיקו מסדי המפלה וממטכע שאל הגרנות וככל אשר יאירו נרות הערכת דבלי הרמג״ם ז״ל * למן הנועם הזה נלאה לי לקים נוסח גצנתינו ליישב נסוכה׳ וללא כמי שאוהל שדאוי ל3דך לשבת 3ע3ול שהוא המשקל הנמצא 3מקרא משא״כ משקל מלת ליש3 שלא נמצא כמוהו 3מקרא? ני אלו לא היה המשקל הזה 3רור בלשון, לא היו 3וחדם 3ו מתקני הנרנות ונמ׳ש 3מה שקדס; ומלנד זה אין כ״כ זרות 3משקל הזה אמרי שיש לו סמך מן המקדא 3מה שמצאנו 3שאל השדשיס מנחי פ״א יו״ד שתנוח היו״׳ד כמקור עס אותיות 3נ״ל נמו ביב^ז קצילה (ישעי׳ ניז) איננו מניח לו לישון (קהלת ה׳) וגצד״י כלמ׳יד לרוא מפני דוד (ש״א י״ח). ואף ני נל אלה הס כחולם עי״ן הפעל מ״מ יישנו מאבותינו קריאתה 3צילי וכבר נשתנה גזרה זו משאר הגזלות כמה שהעין נקודה כצירי כצווי ועתיד מננין הקל נמו ש נ לד לד אש3 אלך איד ודומיהם; ובלבדייזז״ל גס כאלה לילל לילל נקראים כצירי ואיננו דחוק נ״נ ממשקל העכלי אחלי שמנהג הלשון הוא להיות המקור דומה למשקל היחיד כצווי מודע למתחילים נמלאנת הדקדוק ׳ ויותר מזה יש להתעורר 3נמת להפריש מלה שהפעל הזה מענין פרוד לא מצאנו נלל כמקרא כבנין הפעול/ אכל מצאנוהו על מנין אחר נצפעוני יפריש (משלי ניג) שהוא _מענין עקיצה ויש כמוהו ספיקות הדגה אס נשים לגנו עליהן• אף כאמתנל הענין הזה סובב והולך על הנללשאמדנו סמלכן שאין לתפוש על מיסדי תפלתינו נדנדים נאלה, אדרבא נניא מהס לאיה ׳ ועל דרך משל נאמר ממה שעינינו הדואות שתקנו לומר גגרנם להפריש מלה אין ספק שידמו כנמר משפט הפעל הזה ני כן הוא, ואנחנו מלת ישראל נסמוך על נל לגריהס הנאמרים באמת וצדק ונשתמש גס אנסנו כשדש פרש ככנין הפעיל על הענץ ההוא ונן נאמר נמלת מחל לנו, המחזיר נשמות ודומיהם שלא נמצאו נלל כמקרא ונמצאו כמנוכע הגרנות׳ ונן אמדו כמס׳ כ*נ ק״כ ע״א ויקח ויחזיר מנעי לי׳? ופשיגזו כמשמעו שהיה לו לנתוג ויחזיר ואלו לא כיה הפעל עגדי לא היה מאמרם הסר כלום גאמרס וישב מנעי' לי ־ — גם לא נכונים המה דגלי המגיה כגרנת התודה לעשוק נסי״ן נחת טעם שתהיה כוונת הנדכה על הפלפול התלמודיי והמלה נגזרת מן ני התעשקו עמו (גראשית כ״ו) הנתונה נסי״ן ׳ והוא טעות מכמה פנים: דאשון אין כולאת ענין מלת התעשקו מלשון ליב ומצה נמו שנגאל עוד