Mannheim
Compact Memory

Bikkūrē hā-'ittīm · 1824-01-01 · 1824 - תקפ״ה · p. Seite 119

Scan of the page
Image: UB Frankfurt, Visual Library (IIIF)
Journal
Bikkūrē hā-'ittīm
Volume
1824 - תקפ״ה
Date
1824-01-01
Page
Seite 119 (sequence 120)
Language
Hebrew, German
Belongs to
journal volume
OCR quality
62% known words query
IRI
…/4782723-4783713--1110-4783834
Visual Library
page viewer of the UB Frankfurt

No entity mentions on this page.

OCR text

אופןשהיתה, נינקלהדבדמאדלהשתנות איזס ענין עי'־ השתנות הודאית השמות הנדלפיס/ ונמ״ש גתי״טבפ׳ק לעליתנל״ה אלא שאלם חייב וני,*• יי והיינו טעמא שחייב לומד בלשון רגו שהלי יש טעם גלש ין למה אמר כי, יי נל שנן שלפעמים אפשר שנשישנהו ללשון אמרת שאפשר 7לא למשמע יי מיניה באותו הלשון נפי המכוון בלשון שאמד ד3ו“, ההו מה שאחשוב וביאור מאמרם לשון תולה לעלמה ונו' נלומר שאין ראוי שיפול ל3 חנם על איזה מלה שהשתמשו בה חכמים ואינה מסנמת עס דרכי המקרא, ני אמנם דרך החכמים כן הוא, שלא יתקשרו בעבותות מכהני הלשון, רק יסכימו לפעמים על יחול איזה הוראה לאחת מן המלות / והיא מקום לעל גלבריהם על הענין ההוא ולנן אין לשנות מלה מן המשנה או הנהוגה באיזה הלנה, למען הקליב אותה אל לשון הכתוב׳ והיו מקפידים על זה כששמעו מפי תלמיליהס שהשכילו לשאת על שפמס מלה הנהוגה במקרא ועזבו המלה המוסכמת מן החכמים על הענין ההוא, כמש במס' ע׳יז דף נ׳יח ע״ב בעא מיניה ר, אשי מד' יוחנן יין שמסכו נכד משו? אמד ליה ואימא מזגו? אמד ליה אנא כלכתיב קאמינא! טבחה טבחה מסנה יינה א*ל לשון תודה לעצמה ונו', אף שמלת מסכו נלאה ע'ס לדני המקרא מנוונת יותר אל הענין הנאמד שם נמ״ש התוס' שס בליה נלנתיג קאמינא יעים׳ וכן במס' חולין דף קל׳ז ע״ג ני סליק איסי 5ו היגי אשנחי׳ לדי יוחנן לקא מתני ליי לנדה רחלים א״ל אתנייהו דחלות? א״ל נלנתיב רחלים מאתים א*ל לשון תודה לעצמה ונוי והיה זה להס ני חששו פן יבואו עול אנשים אחרים וייטב בעיניהם השמוש במילת נבשים או כבשות ויוכל להיות שברבות הימים תשתכח המלה הנשנית מפי דבירו הקלוש ויפול עי״כ הספק על אחל מן הענינים אשד הוא המבדיל בי! הנדלס־ם ההם, ואף שיהיה הענין לחוק בפאל מאד מ״מ עשו וזה שמידה יתידה ומעילה גמה שלא הניחו לשנות לבד מן המשנה; והעד הנאמן על הפירוש הזה הוא מה שלא השיב שם איסי לר' יוחנן ממשניות עדונות הן בילינו שהשתמשו החכמים במלת רתליט נמ״ם חון מן הרחלים הנבונות (שבח פ׳ה) ואין הלחילים יוצאות חנונות, צמר גמלים וצמד רחלים (נלאים פיט) הרי שגס , לשון חנמיס נן הוא וא"נ מה זה הקפיל ל׳ יוחנן? אלא ולאי לא היה קפילא רק במקום ההוא לוקא נלי להדחיק החלופיס והשנויים לטעם שהתבאר וע״ם הלבליס האלה התברר שמה שאמרו מז״ל לשון תורה לעצמה ונו׳ אין המאמר הזה כולל להיות לשון מיוחלת ודרך לעצמה לכל לבלי חז״ל׳ רק שלמדו בזה שאין פלא גהמצא נלנלינס איזה מלה היוצאת חול מל רני

Text as recognised by OCR (ABBYY FineReader), without corrections. Entity mentions: TagMe (2021); their positions were matched to this text again.