Bikkūrē hā-'ittīm · 1824-01-01 · 1824 - תקפ״ה · p. Seite 111

3H (111 ) *C* הנעלנין ולא מהעול3ין, שומע חרפתו ומחריש ׳ לא היה פוצה פה למות ולהקל נכבול אה7 מסס, יש3 773 וירוס ע7 ני יע3ור כזעט* ויתר תפארת מלותיו הלא הס גלויס ונראים מנין ספיר ספריו ומבוריו אשל נתי ל3נו ותלמידו׳ שהוא היה עניו ושפל רוח מעוד3 עס ה3דיות, זריז לעשות חונתו ומהיר נמלאנתו׳ אוהב טהר ל3 מואס נדע ותמיד חושק לשפיט עניי עס 3צ7קה ולהושיע לבני אניון לדכא עושק-נקי כפיס, מורגל להעמיד מלותיו תמי7 ננקולת האמצעות ונורח מהקצוות׳ והרגיל מנעוריו ללנת נדרך צדיקים לשנת נצל אנשי מדע, ולהתא3ק 3עפר רגלי חנמיס ללמוד מצדקת מעשיהם, הולך ממיס ודובר אמת נלננו, תונו נבדר ולשונו מדנדת מה שלנו חוש3, ונעלה על נל נני דודו נתומתו וחכמתו, חונן דלים מנקר החולים העניים ונותן להס לפואותיו מר3ה נסתר צדקותיו ומאזני נף, אכנת אדם מנדיע על נל ממתיו הטונות׳ נוטה שכמו לסבול עול הצינור, ועס רוב חולשתו ורפיון נחות נפשו וגופו היה מתיחל ומתנודד ללמוד וללמד ולמען הראות תפארת יקד רוחו זהול תכונת נפשו׳ אעתיק הנה בקיצור נמק מעט מדנליו אשר נת3 לננו ולתלמידו הנ״ל וזה לשונו: י י מה שזכרת מעני! בואך אצלי, נוא תנוא נדנה על דדך הניקוד לא לקבל תועלת הלמוד, ני קצר זמני מאוד נמו שאספר לך: אני שונן נמצויס והמלך שונן נאלקאי״רה ולי על המלך מנהג כבד מאוד׳ אי אפשר לי מנלתי ראותי ננל יום בתחילת היום, אמנם נשימצאהו חולשה או יחלה א׳ מנניו או מפלגשיו לא אסור משם, ונפלא יהיה שם מכשול ולא• יתחדש שוס חדוש׳ אשו3 למצרים אמר חצי היום, על נל פנים לא אגיע קידם׳ ואני מתדע3׳ ואמצא האכסדרות נלס מלאות נכי אלם גויס ויהודים נהם חשו3 ונלתי חשו3 ושופטים ושוטרים אוהנים ושונאים ערב ד3 ידעו את עת שוני וארד מעל הנהמה וארחץ ידי ואצא אליהם לפייסם ולרצותס נדי למחול על ננודס להמתין אותי עד נדי שאוכל אכילת עראי׳ והיא מעת לעת׳ ואצא לרפאותס ולכתוב להס לתקות ונוסחאות רפואות׳ חייליהם לא יסור הנמס והיוצא עד הלילה, ולפעמים נאמונת התורה! עד סון> שתי שעות מן הלילה או יותר, אספר להם ואצום ואלבד עמהם■ ואני שוכב פיקדן מדונ העיפות• סוף דנר לא יונל אחד מישראל להתנודד עמי .זולת יוס השנת אז ינואר נל הקהל ואנהיג הצבור ממה שיעשו נל ימי השנוע ’ “ .• ווה