Bikkūrē hā-'ittīm · 1824-01-01 · 1824 - תקפ״ה · p. Seite 110

3* ( 110 ) *m אותנו מיס הסכלות, הדחוקים אשד שמעו נמים הגידו את במלו ושמעו הולך בבל המדינות,“ , יי ועתה קמו שלשה חדשי משחית והס מסיתים את העם ומדיחים לכתוב מדורות על הד3 הנזכר, ולכל איש אשר נשחת לנו ומוחו/ וכהתה עינו יפתום נפיהס ובלשונם יכזבו לו להוליכו במחשכים פד אשל החרימו הקורא 3ס' המדע וס' המודה, לזאת יחרד לננינו והנה באש' ענדתינו וקנאתינו דבררו לכל הקהלות אשר בכל מלכות אראגאנ״יען להקהל ולעמוד על נפשם, להיות ידיהם עמנו להלחם 5הס ולקדש שם שמים המחולל ביניהם ולהסכים לנדותם/ להחרימם ולהבדילם מקהל (נאשר עשיכו לשלמה ב״ר א3דהס ושני תלמידיו דוד ויונה) אם הס שתו פיהם או ישיתוהו לדני על הד3 הנזכר עד שישונו מדיניהם וממעלליהס•“ והטחלוקות האלה הגדיל נמה שנים, עד אשד גם דנני צדפת שנו מדמם ונחמו מאשר עשו, ובושו מאשר נתנו , ושלחו כתנים להתנצל לפני חכמי פראוואנ״צי; ושם א נ הטומאה המעודד מדנים הוא שלמה 3ר אנדהם ושני תלמידיו הדומים לו אחדי אשר ראו ני לא נתקיים תחנולתס ולא עלתה $«דם מחשנתס, לעלות א3ד ולהגביה עוף מעל הנשר הגדול אשד יפרוש כנפיו. לעלות אל השמש׳ עימדלנס עתים תל שהכל פונים אליו / ואין גס אחד מהחכמים אשד הכירו מעלתו ומעלת חבוריו נמנו למוט רגליו, וד3יס מעמי האדן החלצו חושים להלחם זעדו ולהצילו מכף מעול וחומן, אז לעת זקנותם מינות נזרקה נס׳ עזבו דדך ה' והלנו משיכים שדונים אדמותם, נעו מעגלותם — זס חלק מחרחר רע, וזאת מנת עורר מדנים; המה יאנדו, זנדונם נעשן יכלה/ גט קנאתם גס שנאתם כמוהם יהיה; אמנם זנרון הצדיק יעמוד לדור דודים מעשי ידיו להתפאר לא ינולו ׳ ונקרב ספריו יחיה שמו לתסלה ולתפארת עד אין קז ■' — כטו הפסל, נסך חרש מעשי ידי אמן ׳ בתמית הדר ומיושד המחוקה 3נועס הצנע, כתפארת אדם וזי/ עומד מול מסנה הנסוכה מידי חרש משחית; אז (מפאת שהדנד נכר מצד הפנו כיתרון האור מן החשך) הרואה את הפסל הראשון, יבכר למת לו פי שנים יקד וגדולה, לו משפט הנחירה נחנמה וכשרון המעשה׳ נאשר שאחותו הפסולה הקרונה אשר נכחו תעמוד משחת מראיתה לא מואר ולא הדד לה ומגדלת ומרוממת מדרגת מעלת הנכבד והמסולא — כמו כן נכר מעלת צדיק באמונתו יחיה, ביום מסה ומרינה נאשר יעמדו נכחו נכי בלי שס• יען הדמנ״ם בכל הקטטות ושנאת חנם והמדינות והנזויס שענדו עליו, היה מן הנעלניז