Bikkūrē hā-'ittīm · 1824-01-01 · 1824 - תקפ״ה · p. Seite 108

( 08נ ) חנמת יונית נקלא 3הס• ועתה שמע בקולי איעצך להשלים עם התורה ולהתלונן בצלה, והיה אס שלום תענך, אז תתענג על ה׳ וסל עונן ויונזאתן־ תכופר ונו' ובכל זאת מצוה עלינו למום על נייד של הלמנ״ס ולהודות ני היה בדורו נאיש חמולות , ולו בכל חכתה עשר ילות, ויותר מהמה מלותיו לנות וחייבים אנו ללון אותו לנף זנות ונו'•“ יעל האגרת הזה השיב לבינו לול קמחי]׳ גם נפשו עליו תתעטף לשמוע חרופים על איש האלהיס אשל אין עול בכפיו " ואין נו שוס חטא ועון, זולתי אס שמחשגותיו נעניניס שנתב במגוריו היו זנים ונהירים יותר ממחשבותיהם אשר לא ממשנה כ״א מזימת מפל נדיר חלמות, ואס גסות הדוח וגאון לבב הכה נעורון את עיני שנלס מבלי ראות הנוגה נגלו במסלול ודלו הקולש ׳ מה להס ני ילכאו בשער בת לניס את הפקח הרואה נאמת ובתמים המראות הבהירות משמחי לב ומשיבות נפש? מדוע דברו סרה על איש אשר אין בו נפתל ועקש בדרכיו מנהגיו ומלותיו נאשר שונאיו עצמס נעל נרחם יספרו שנחו, אס טס עיניהם מראות מבלי מסוה — וקלל עליהם היום ׳ והשמש יהפך להם לחשך , וימששו בלעות הבלויות ומזימות הסבלים נעול בצהרים? — על נן עטה נמעיל קנאה ויקנא למשה במחנה העברים הנצים עליו, ורוח כביר אמרי פיו־ "יהודא אתה יולוך אחיך ונו', אבל אערכה לפניך ואוניחן כי הוצאת מפיך מילים׳ וה' הוא יודע ני לא גנה לבי ולא פניתי אל להבים ושטי כזב ולא נטיתי מדרך האמונה, ואם הלשעים הוסיפו וגלעו לגנאי להאשימני בעיניכם המה את עוונם ישאו ואתם לא תנקו ני חשלתס נקי חנם אבל נאמלך ני הלב התמים על אויביו יתגבר וקלאת לכל קהילתינו עוברי דת — הן זאת לא צדקת ני יש נהם חנמיס גלולים ורבנים שטובה צפרנס מכריסר-סרת מן הללך נהחזיק יד בני נליעל, ונמנו מה? — לא עלינו תלונותנם כ״א עליכם; ואס נשים המלמול בינינו ובינינס ילענו ני נצדק, ואנחנו הס המחזיקים בלת וסומכים דברי חכמינו — בתינו פתוח לרוחה, מפרנסים עניים בצנעה, עושים צלקות בנל עת, העל אלה יאמר עוברי דת? — חלילה! ואס אתאמן לעלות בסולם אשר הקים לנו הלב מולה צלק אין מימה נזה ונו', ואתם משלתס אותי על לא ממס, ירא ס׳ וישפוט! ־״־“ נם