Bikkūrē hā-'ittīm · 1824-01-01 · 1824 - תקפ״ה · p. Seite 45

( 46 ) *G אסלה אשל נסתה פני תנל, אורו עיני שכלו ונפשו מטוהרה מסעיפי שוא והעל« הוא אשל נימי היותו לאיש ל3ש צדקה נשליון, ויאחז נמלות ישרות המשמחות אלהיס ואלם, נהיותואוהג נאמן לרעיו, מואס מעשקות,ג7י3 ל3 3ממצו 3גופו וננסשו׳ אוה3 הגליות ומקרבן לא3יהס שגשמים, נאמן בעגולתו וגאהנתו לאלהיו; הוא 3א 3ימי זקנותו לילי הנסיון היותר גמל, להקדעננו יחילו נחיל נפשו לו לעולה׳ לנלות תקות שעתו ואחרית נחמתו נמו מע, ולהשחית נלי אונו 3תנופת חד3 מי מ3ני ממותה אשר י3א אליו מלוה נזאת ולא יחלל ל33ו ויאחר מלעשותה! אן אין נהג א3רהם א3ינו ע׳יהלהני עלה בלנו שמן הרהור נגלו ים'? אם התמהמה מלקיים, גזירתו? לא כן! אף רגע אחד לא נמענ3 למלאות ללון אל, אמונת ל33ו חזקה 3ס׳ ומלות טו3ו, ורוחו ננון נקרנו ל3טוח ננויאו, נז לא ׳לוה ה׳ לגד אשל לא יגיע לט31ת יציר כפיו, וידיעתו שלימה ונאמנה׳ כי עלת ה׳ עמוקה ממקור, ולק מיהר ולא איחרמעשום מצותו, ונאהגתו הזנה 3אלהיס התנלג להשיג לו פקלונו אשר הפקד מאתו נשמחה ונטוג לגג• ונמו האג שלח ילו להשחית אתננו וגס ה3ן הושיט'אתלוארו אל כמאנלתוהנה קול קולא מן השמים לאמר: א?1 תשי׳ח ידך אאהגער ואא תעש או מאומה כגל עמלת ננסיון והראית לנל כי ירא אלהים אתה ואהנתן אליו זנה ושלימה ־ יש שנד לפעולתן והדרן על ננין הרען על עולם! בה נהג ה׳ <ת' את אגרהם אגינו, מופת הצדיקים, אני המאמינים• ועתה עלינו לקחת מוסל ולאחוז נמלת אמונתו, כשרון מעשיהו, ורח3 נפשו יעידו אותנו למשול 3יצרנו ולהתגגר נמחשנתינו׳ להשתנל גאמתיות המגיאות מרגוע לנפשינו, המאירות עינינו להניט נפלאות מתורתו, והממזקות 3ל3נו אס3ה שלימה ונאמנה לאל, נמה שנתאפק לסגול המקלים ולהתנדב נאגלת הסגולות החגי3ות עלינו ניותד, אס הצלקה תלדשם מאמנו• אמנם איזה הדרן ישכון אוד? ומה המה הסגות העוזרות אותנו להתאמן 3אמונתינו ולהשיג התכלית היקר הזה? — ואומר לתשוגת השאלה הזאת ני הכרה האמת היא הסנה הראשית והידיעה המקורית לנל ידיעותינו, נה יתהלל המתהלל השכל וילוע נמה נתקרב לאלהיס, ומה ה' אלהינו לודש מאתנו; נה נניר טונות הנורא אשר חננו וההננות הלנות אשד הנין נחמלתו לתקן ענינינו ולהצליח ללנינו; נה נתגונן