Bikkūrē hā-'ittīm
- Journal
- Bikkūrē hā-'ittīm
- Volume
- 1824 - תקפ״ה
- Date
- 1824-01-01
- Page
- Seite 17 (sequence 18)
- Language
- Hebrew, German
- Belongs to
- journal volume
- OCR quality
- 51% known words query
- IRI
…/4782723-4783713--1008-4783732- Visual Library
- page viewer of the UB Frankfurt
OCR text
5» ( 7> ) *<£ נעונם ׳ ומהס אשל מזייהס מלאים מסיקים / מזן אל זן, הון ועושד בניתה ונעמל אנוש אינימו, התאוו מאוס וילכו נשדידות לגס, לספות סדוה את הצמאה׳ רוח זכוכיס התעם ויזכו/ עם הזוכים ייסללו, ועם הקדשות יזנחו, ונכים זרים ילדו׳ נמו מנור גוערה מאפה, ולא יוכלו נקיון העמיקו שחתו, יבואו ימי הפקולה, ינואו ימי השלום, נימי הגבעה יזכור עונס ׳ ויפקד חטאתם / והאחרון הנביל, ני דונם נכולס חלק לנס כל העם נפוצו איש לאוהליו, ונל איש הולךנשרידות לנו, והטוב נעיכיו יעשה, האמת והאמונה מתנוללים נמלנר הדיס, ואיש אין נאין לנוא אליהם נלדך נל האדן, כי השמן לנ העם ואטמו אזנם משמוע אמרי אל: אלהיסלא תקלל: ני יפלא ממך לנר נין טהור לטמא בין קולש למול׳ הסכת אזנך ושמע את אשר יאמרו לל המורים׳ אמרותיהסאמרות טהרות, ארשת שפתותיהם נל תמנע מלהטות נאק מכלם, להענילך בנלית ה' אלהיך, ני נאמונה הס אתך למען תשכיל להיטיב אחריתך ׳ להסיר משוכת מדק מכרם ה' צבאות, אפס ני עז העם הזה ברוב גאונם יהרסו השתות אשר עליהם הושתת העולם ׳ ויהרסו ולא יבנו ׳ דלת העם נפוצו איש לאוהליו, להיות סורר ומולה נניתו ושם שם לו מקים לא טובים ומשפטים בל ידעם ה' לישראל׳ והיום הזה תאמרנה הסריס מאמרי הגדולים חקקי לנ, יגלו מזמת לננס׳ להשיב לכל מונית, על פניו יענו לאמל *. הלא נל העדה כולם קדושים קדוש יאמר להם ׳ מלוע יתנשא אמל לקום מתוך העדה, ומלב חדה לשורו שלופה מתערה, להכות אדן נשנט לן, ומרב פיפיות נידו לסגל לעס פשעם ׳ מלוע פי האתון יפתח בדולו כשמואל בדורו, האיש העצנ נ3זה, האחוז בחבלי בוז ירים קולו, קול יחיל מלנר בלשון למים, ונלוחשפתיו יעמוס על בני לודו, ויניף יד לשונו באיום לוחו, והדריך ננעלים על נמתי לאשי האנשים אשד גונה להם, והי׳ ני יאמר לו מלוע אתה עובר את מצות המלך ה' צבאות, הנה תשובתו הרמתה בצלו לאמור: מי שמך לאיש סר וזעף, המן העז החיים אשד צוה ה' אכלת לבדך? הלא נל איש מישראל יכול לעשות היכל ומקדש מלך לעצמו, נהנה ונהנה צועקים אנשי למיס בקול ענות למדף מעדנות האנשים השלמים, וימרדו ודונו דשטמוהו בעלי חצים בחן שחוט לשונם לאמרי דאי למך מה עשית, טול קורה מניןעיניך׳ אף אס הוא נעצמו ייעול וריק מכל שלמות׳ לפי דמיונו נקרנו קדוש, ותורה ה׳ בתוך מעיו, צס נוש לא יבוש נשעל שענר נו לאמר: לא פעלתי און, ואין נרומי דמיה, אף אם נעיניו עמל הנגע וחטאתו נגלו תמיד, ומנותלי ניתו י,, ב v B ניכל