Bikkūrē hā-'ittīm · 1824-01-01 · 1824 - תקפ״ה · p. Seite 16

SH ( 16 ) וגם על זה שמו עיניהם חכמי התלמוד ואמרו: אוי ואמי יש לזעוק על קרוצי חומר׳ ני מאד מאד השחיתו 7דנם על פ*י ת3ל, לא נאוה לכסילים כבוד אשר הנחיל אדון העולם לבני האדם, ני הואילי עפרו מן האדמה, אשר לא עשה נן לכל הנמצאים ׳ הוא צוה מוציא הא ל ן נפש חיה. הוא אמר ישרצו המיס שרן נפש חיה, ולאדם אמר אנייצרתיך, אניבראמיך, אני הפחתי באפך נשמת חיים׳ אם תא3ה ותשמע לקולה אשריך בעולם הזה וטוב לן לעולםה3א, והיית נאמד מצבא המרום, תעלה משפלמצ3ך לרום שמיס, ועל אל אלים ת37ד נפלאות והנה הנס המירו את נ3ו7ס, כתבנית שור אונל עש3, תתעצם תשוקת משכיל, ועשתונות משמנות, להד3ומ מוהר ולהרחי3 מתן,. נטושים עלי אדן בחלפו \ נען3ים אחרי נפלו, ני מה חלקו 33יתו מנל עמלו שיעמול לגוימו ואדמתו', ו3ירנתים מרדם ככלב יחידתו, אס ה3ונומ י3קשו מפיה תשכיל עצתו, על סקר הוא מטח, צל הקיקיון הוא רואה נהר גמה ותלול, אחרי גיור השליך נשמתו, אל מול נוגי תענוגי בשד התאמן •בהשתדלותו, נה הונה ׳ ילוד אשה! 3נגע העורון ו3ש3ט סכלותו, על אוצרות מושך צורר ושונה צרורה בצרור החיים, לא בזה תהי׳ תפארתו, ני עוד מעט יצאה דוח אלהיס יעה לבזור נל חמדתו. והיו נלא היו ממשים אלפי זהב אשד בקנינס מנר כבוד ביתו, אפס ני עלה הפריז נעיר פרוצה אין הומה, ואין מעצור לרוח ני יצא ממחיצתו דוחו של נעות המרדות, מפרק הדים הגבוהים ליעלים יועלת מן"' ואילת אהובים יתהלכובחשינה, ונבונים הס בארן על המחיה ועל הכלכלה, ולחם כזבים על מצות ומרורים יאכלוהו בעצמן, מלא נף כמת ישיגו ממלא חפניס עמל ודעות רוח, ומקוצר רוח ומעבודה קשה לא ידעו ולא יבינו איזה דרך ישכון אוד והחכמה מאין ממצא ויכלו בהבל ימיהם, רובם חשוקיהם נסף ולדמיס יארובו ולמלאות אמתחותיהס נסף נאשר יוכלו! שאת, ונל ישעם וכל חפצם בקנייני קין והבל יהמיון על דבר כזבי בני האדם, מושין עושר לא במשפט, יגזלו ויחמסו,יש יגו גמלות, ♦נהגו ממור יתומים, יחבלו שוד אלמנה, בוססיס את הדל ויקחו ממנו משאת נר, אוצרים חמס ושד באדמנותיהס, ולא ידעו עשות נכוחה, יתום ואלמנה הונו, לגד עשו בעושק, יבצעו רעיהם, נזאביס טורפי טרף לשפך דם למען בצע בצע, רקחו חוסן ויקד, הן המה אויליס הולכי משנים ואין נוגה להם, פתאום יבוא אידם, ימנו ניסס לנכרי " נמי שהחשיך לוי בדרך אשר הוא ממהלך על פני התבל, ועזבו לאחרים חיל וחומה אשר בנהו ואשר נטעו, לא להם יהי׳ הזרע ני אם איש אחד יירשם ואחדים יקצרו ברנה אשד לא עמלו נו, והמה ימקו געונם