Bikkūrē hā-'ittīm · 1824-01-01 · 1824 - תקפ״ה · p. Seite 15

»4 < 15 )־«© מה יתן ומה יוסך לך לשון רמרז! נצור לשונך מרע ודרוש שלום הכנסיהי תחת שלש רגזה ארן, ני בהם רנה רעת יושניה, ולא תונל שא» אותם, אם לא ייגלה רוח המושל עליהם, לנלות פשע ולהתם חטאת להעניר ממשלת זלון מן הארז, כקדוח אש המסיס תנער אש איש את דעהו ו3עלו יחליו ואין מנ3ה זקנינו אשר היו לנו צעיניס להודות לנו את סדלך אשר נלך, ואת המעשה לעשות את הטו3 והישר נתנו ציונים לשלשת אלה שפטים הרעים וקראו 3שמותס עלי אלמוות: קנאה, תאוה ונ3וד, מי אשל לו עיניס לראות ול3 להנין ולהשניל, לא יראם ויגין אחריתם עלי אוגר: הקנאה מנלה גון• האלם ומקצר ימיו נמאמר החנם: ורקב עצמות קנאה, המקנא נמה ׳לפא, ו3מה ינ3ה אש קנאתו, היעלה שמיס ויקח לעצמו חכמה ונינה יתירה מחכמת ותנונת האיש קנא 3ו, ונן! מי שמקנא 3ג3ורת זולתו, 3יופיו, 3נ3ולו ונהצלחתו, אין תרופה למנתו, על מהרה ישוב רוחו עם גויתו לאדמתו, אשר לסאוה ינקש, מאין ימלא מאותו? אין ארם מת ונידו חצי תאותו* ללוף ענוה, וכבוד ירדפך,ני לא ניד חזקה יוקח הננול לאשר אין מון לו נפי מעלותיו־ ננול חנמים ינחלו, הוא המסמן את האיש אשר לו נאוה תהלה, אפס הנגה אשי ♦דלפו אחליו נעליו אין עמו שלם מסשלימות הטונים, עמי האדן יכבדו לאיש אשד לו הון יקר נניתו, ואשל לו זרוע עם גנולה להרע לנל מי אשר לא ישקוד על דלתותיו להשתחות לפניו ולדרוש שלומו * הלא נוז יגוזו נלנס להם נעת שלא יהיו צלינין לקבל טונה מהון ועושד אשל למו ונהיות כי שלש אלה מתעוררים נלנות נכי אלם בכל עת, הקנאי,נל מה שהוא רואה מתקנא נו, המתאוה, כל מה שרואה מתאוה אליו ענדו ואמתו ושולו וחמודו זניתו ואשמו ונל אשל ליעהו, הנגה ל3 המפז כביד, נל מי שפוגע נו מנקש ממנו כבוד" ואין להם יגע נלא פגע• והנה מלנד לעות לנות ועצומות המסתעפות מהפחיתות האלה, עול ממשך מהם עניניס מעוללים מלניס משחיתים את נל משפחות האלמה• וגס