Bikkūrē hā-'ittīm · 1824-01-01 · 1824 - תקפ״ה · p. Seite 7

SW ( 7 ) «2 כמש׳ה כי טוב העץ למאכל וכי תאוה הוא לעינים, או נענש ואז נודעה לו מדרגת יוקר אבדתו והפסדו, ומה שנעשה ממנו עכשיו, ולפיכך נאמר והייתם כאלהים יודעי טוב ורע ולא נאמר יודע♦ שקר ואמת• ויש להתכונן במה שנאמר ותפקחנה עיני שניהם וידעו כי ערומים הם ולא נאמר ותפקחנו עיני שניהם ויראו, כי באמת לא ראו עתה דבר חדש מה שלא ראו קודם לכן, ולא היו להם סנורים על עיניהם והוסרו מהם עכשיו, אלא ר־ל שנתחדשה אצלם ידיעה חדשה דהיינו שנגלה להם דבר גנות באיזו דברים שלא הכירו בגנותם קודם לכן ודע שפירש מלת פקח אינו ר״ל על חידוש ראיית העץ אלא לענין גילוי איזה ידיעה חדשה, וכן ר״ל מה שאמר הכתוב ויפקח אלהים את עיניהם, אז תפקחנה עיני העורים, פקוח עינים ולא ישמע, כענין שנאמר אשר עינים להם לראות ולא ראו, ואכן פי׳ הכתוב משנה פניי ותשלחהו (שנאמר ג״כ על אד״הוס-ר׳ל שכאשר שינה אדם את מגמת פניו נשתלח, כי מלת פנים הוא מגזרת פנה, לפי שהאדם מסיב פניו כלפי הדבר שהוא חפץ בה ולזה כיון הכתוב שכאשר שינה לפנות ולהתכוון לדבר שנאסר שלא יפנה אליו נשתלח מגן עדן, מדה כנגד מדה׳ מן השמים התירו לו לאכול ולהנות בנחת ובשלוה, והוא הגדיל תאותולרדוך אחר המותרות והנאת הדמיון הנ״ל, ואכל מה שהוזהר עליו מלאכלו לפיכך הפסיד הכל ונשתעבד לאכול מאכלים פחותים שלא הי׳ כדאי ליוון בהם קודם לכן, ואך גם זאת בטורח ובצער כמש״ה וקוץ ודרדר תצמיח לך בזעת אפיך וכר, ופי׳ הכתוב וישלחהו מגן עדן לעבד את האדמה אשר לקח משם, וגם הושווהו לבהמות במזוניו ורוב עסקיו כמו שאמר הכתוב ואכלת את עשב השדה, ופירש לך במקום אחר אדם ביקר בל ילין נמשל כבהמות נדמו יה♦ שמו הגדול מבורך וחכמתו וכוונתו המופלאה אשר אין בנו כח להשיג תכלית גזירתו ורצונו יתעלה• הגה־׳ה