Bikkūrē hā-'ittīm · 1824-01-01 · 1824 - תקפ״ה · p. Seite 6

3» ( 6 ) גדולה מזו. שחטא האדם וגרם לו שכר ♦קר, דהיינו לזכות להשכלה שלא היתה אצלו קודם לכן• והא למה הדבר הזה דומה, למי שאמר אדם פלוני חט» ונתקנה ברייתו ונעשה כוכב בין צבא השמים ■ ע״כ ביאור ענין הקושיא בשינו♦ לשון קצת־ ווה לשון תשובתינו על קושייתו: אתה האיש הנמהר להתבונן לפום רהיטא עם כל הדומים לך הסבורים להבין ספר עמוק מורה דרך לכל דורות העולם כולם בעיון קל בשעה שהם פנויים מתענוגיהם, כמו שהם רגילים לקרות בספר♦ חול של. שירים ודברי הימים, אין הדבר כמו שחשבת אתה לכאורה, אלא צריך להתבונן ולדייק בדבר זה היטב, כי הנה השכל אשר השפיע השם ♦ת' על האדם שהוא תכלית שלימותו, ניתן בו תיכןז מתחילה קודם החטא, ועל שם כך נאמר עליו שהוא בצלם אל הים ובדמותו׳ ובשביל זה דבר עמו ומסר לו מצותו, שנאמר ויצו ה' אלהים וכו', ואין מצווין לבהמות ולחסרי שכל, והנה ע״י השכל יכול האדם להבחין בין האמת והשקר ודיעה,והבדלה זו ניתנה בו בתחילת ברייתו בתכלית השלימות, אבל לענין דבר נאה ומגונה אינה שייך אלא בדברי הבל♦ העולם ע״פי מנהג המון העם והסכמותם, לא לענין הדברים המושגים בשכל, דרך משל, אנו אומרים השמים עגולים כתפוח הוא דבר אמיתי, והארץ שטוחה כטבלא הוא שקר, ואינו שייך לומר בזה נאה או מגונה, וכן בלשון הקודש אומרים על דבר קושט או בטל אמת ושקר, ועל דבר נאה ומגונה טוב ורע, וע״י השכל מכיר האדם בין האמת והשקר, ובכל הדברים המושכלים כולם• והנה מתחילה כשהיה אדם הראשון בתכלירת שלימותו הנ״ל במחשבותיו ותגבורת השכלתו, עד אשר נאמר עליו ותחסרהו מעט מאלהים, ולא היה בו כה להשתמש בדברי הבאי ולא להשיג החלוקים שביניהם, עד שאפילו הדבר היותר מגונה לפי מנהג עולם דהיינו גילוי ערות לא הרגיש בגנותו ולא היה מגונה אצלו כלל, ואמנם לאחר שחטא ונטה לתאות יצרו והנאת חושיו כמש״ה