Bikkūrē hā-'ittīm · 1824-01-01 · 1824 - תקפ״ה · p. [Seite 5]

SH ( 4 ) תמונה ותואר , נקרא בלשון הקודש תואר׳ כמה שנאמר יפה תואר רפה מראה, מה תוארו כתואר פני המלך, ואותן הצורות שהאומנים מחוקקים בגופים הגשמיים נאמר עליהם ג״כ במקרא יתארהו בשרד •ובמהוגה יתארהו וכל אלו הענינים אינם שייכים למהות הבורא יתברך חלילה וחם• וענין פי׳ צלם שבמקרא לפי האמת הוא על ענין הצורה המוטבעת במהות כל דבר ודבר שעי״כ הוא ניכר ומיוחד מכל דבר אחר זולתו בפרטות כמו שהאדם מיוחד מכל הברואים ע״י השכל וההשגה שבו, ועל שם ההשגה השכלות בלבד אמר עליו הכתוב בצלם אלהים ברא אותו, ועל שמה ג"כ נאמר צלמם תבזה, לפי שאין בזיון שייך אלא בנפש המשכלת המוטבעת במין האנושי׳ ולא לעניו תכונת האברים ותמונתם, וכן נראה לי ג״כ שקורין לפסילי עכ״ום צלמים, ועניין כוונתם ורמזים המיוחדים שלהם לא על שם תמונתם ■ותוארם, ופירוש הכתוב צלמי טחוריכם ר״ל אותן הצורות המסוגלות לסלק מהן פורעניות הטחורים, לא תמונת הטחורים ממש• ואמנם לו יהא שמלת צלם מורה ג״כ על תמונת הדבר ותוארו, מ״מ הוא מורה ג״כ על הצורה המוטבעת למהות מיני הדברים כדל, ומשמש ב׳ לשונות הנ״ל בשותפת השם׳ או שעיקר פירושו לכתחילה היתה להורות דבר אחד משניהם, ואח״ב הושאל להורות ג״כ. על השני,5 ומעתה הוא משמש בלשון צורות המינים וצורות תמונת ותואר הגופים בידי שמים או בידי אדם כאחד־ ומ״ש נעשה אדם בצלמינו צריך לפרשו לפי ענינו על ההשגה השכלית שהיא צורת המין שלו כנ״ל, לא על שם התמונה והתואר, ועי״כ נתבאר לך החילוק שבץ לשון תואר וצלם, ופירוש ענץ צלם• ואמנם מלת דמות נשאלה ממלת דומה, ואע״פ שאינו שווין אלא באיזה עניז פרטי, כש״ה דמיתי לקאת מדבר׳ אע״פ שלא הושווה אליה אלא לענץ. האכילה שלה לא לענין כנפיה ונוצתה־ וכן כל עץ בגן אלהים