Bikkūrē hā-'ittīm · 1823-01-01 · 1823 - תקפ״ד · p. Seite 236

( a3ä ) +G. «הס דנל כאשל עם לגני ללמדם ולהעמידם על דדן סאגת והישר גלי חנופה ולא ידעתי מה זה ועל מה זה תרה לך והשמעתני מדשות שלבלתי עמך קשות (דנליט קשים נגידים) מה עשיתי לך ומה הלציתין ענה ני" הלא בל דנרי בלשון רכה נאמרו" והפכתי נזנותך לסנ3 נוסת אגרתך הראשונה שלא נמתכוין דברת כאלה (הלא כמדומני כך כתנתי 3ה שלא אמשול אותך לעקור דין המתנה ח״ו אף אס נאמת הרה נוטים לגן אלא שדנתיו לכף זנות שרכנת מדננ המהירות ונחפזון יצאה שגגה מתחת ידיך) משנתי שמולה על האמת נמו סהיית רגיל לת3נ לנרי! לפי שידעת ננירורשאין עסקי נדנדיס מרבים הנל וחלומות ׳ נהניזתך והצעתך גס עתה נלאשית מגלתו הלזו׳ והן נודע לן שנל מגמתי איכה אלא דרישת האמת ננל לנני וננל נפשי האהובה אצלי מעודי מנל הון יקר וסגולת מלניס, ונאשר מעשי מוכיחים ננל חנוזי השונים נין תלמודיים נין זולתם, מרנז האמת שמתי לי למטלה ׳ שקל שנאתי עד מות ׳ ועם זה מלילה לעשות בנפשי שקר להתפאר שלא יוכל אדם למצוא אחרי מאומה שגיאה או העלמה, חס לי להונות עצמי ׳ הטונ אני מכל גדולי ישראל אשר מעולם אנשי שם נמעט אין אחד מהם נמלט משגיאות השכל הלן נמהילות ומהעלמת הנע הזנרוני הישן על משמרו, נאשר אנו רואים ומוצאים נחנוליהם תדיר, נסנו מה אנו ומה חיינו, לנן ח״ו להתגדר ננך אף אס לא נשאתי פני שדים הראשונים מחנליס קדמונים " אל אדם לא אכנה , ולא אתנשא אף על תלמידים, אינני חושב עצמי י3 לזרוק נהם מלה, (כאשר צוו חז״ל גס אמרו לא קאים אנש אדעתא דרניה עד מ״ש) ומאחד שהרגשתי נאגרין הזאת השנית שקשה נעיניך לטף ראשך להודות על האמת, היה מהראוי שלא לטרוח עמך עוד גזה, ני נלדנדי טונים ונכוחים וישלים למוצאי דעת דרושים נהם וכמדומני נן מעט מדרך לומדי הזמן(אשל נחלה נפשך נהם לפייד) העוסקים בפלפול של הנל, ואת נל הישרה יעקשו כדי לנצח נכח, מה שנעלה נפשי, ני למעיין דברי אגרת הראשונה, להשיב אחור דגלי אגרתך הלזו ונגר נשמרתי מכל התואנות שאתה «נקש עליה " היא תשיב אמריה, והמה יענו נן ני בעלילה נאת אלי הפעם, הכי אמרתי אסור .לקבור נטנין גס עתה, חדל לך בני לשגות מאמרי דעתי, ני רק להוציאך מטעות ולפחות רושם משונש שנחקק בדעתך שצריך דווקא לקנור ננונין ושהקונריס בחפירות ע״נ יצטרכו לעקור דין המשנה לגמרי, להלין המת איזה ימים נודאי, זהו העולה ממיצוי דנדיך נהנדח, ע״ז עניתי מילין שלא עלה1נזאש ע״ל אלם מעולם " ונתנתי לך מנול שלא אחשוד אותך »J־