Bikkūrē hā-'ittīm · 1823-01-01 · 1823 - תקפ״ד · p. Seite 235

35 ) HSג ) עצמו מפקודתו שמרה רוחי דודם טו3 ודובר שלום לו ולזרעו רק' מדיני גנה״לל אליעזר יפה ז״ל מברלין לע״ע מ׳ן נק״ק הנ״ל־ ומחמת נחיצת ומהירות שנחתי נלאית לאי הפשט 3פ׳ התינוקית משום שאי אפשר לעמול על הנילור ננאיור נשנלו זך ונהיר א״ב יקשה למה נמנו חנמיס שי^ולא רנה על שימוק ויחענל ומצינו לזה הוי לפעמים זמן ר3 ללא מתעכל כמנואל נשנת נשני קנ׳לאי לנחדנהו ל׳ אחא נ״י ימ״ש טפי הוי לתת שיעול שלא לל3ות הטומאה על אחר ז״י ואן נלוק ומנוקה שאין עוד קפ״נ נמנואר 3ה' כדרי' ניון ללוקין אס רפנע שלא לטעום תוך ז״י ניון לאין יכיל לחיות או לכל הפחות תרוויהו נבדלי הוי להו לנתונ או על שיתענל או ז״י כנ״ל ולדעתי אין לפקפק ע״ו והמנין יבין לאמתו כי הוא המניט לאשולד Nro• 8• ב״ה ב*״מ גדול לישראל בזמן שב״המ״ק כן ♦חא ב״ג* שלום לא"נ האלון׳ הק' התו׳ המשכיל החנם המחולל כ״ה משר, יצ״ו *) מגלה עפה נאה ויפה עפה אשר לעת ער3 תעופה׳ כנוקר תהיה, אורו עיני נילעי ישחזר לנריאותו ת׳יל ׳ נדיך דחמנא ליסנך לן הגדלת השמחה כי ואיתי כנחך אז נחך עתה לישא ולמן נמלחמתה של מודה׳ ועם שראיתיך ממאמן להעמיד לנליך'נחזקת היל׳ ונתפעל* קצת מד3די אגרתי הקודמת, מחמת שלא הנחלפי האמת תחת לשוני (כמדומה נאת לכלל נעם וטעות על גדר שנלאה לי כמטיל קוצים לעיני« ושלי תנלא לכולא ׳ שנתנתי לטונתו ולהצילו מלנת עס) לרך מלתי לא אשא פנים נתולה אפילו לגדולים קדמונים שאני ננס נעלנס׳ עא״נו לנחודיס וטוניס חשוכים אצלי כ3ניס ומחשיניס איע לתלמידי שלא אעלים «הס *) נהל מקום אשר תמצא נאגרת הזאת ציונים נזה-תדע ני נשמנחאיזה יינות אשר הקשתה עלינו קריאתה ליום! הנ׳י ורוע הנתנ דנדי המאספים'